שואל ונשאל חלק א קסא

תשובה. דעתי הקצרה דדין זה מבואר הוא בש"ע סי' ט"ל סכ"ה וכן אונה הסרוכה בסי' אחת לחזה ולדופן אזלינן בתר רובה. וכוונתו נר' פשוט דאם רובה לחזה טריפה ואם רובה לדופן כשרה ולא שכונתו דאזלינן בתר רובה דאם רובה למקום האוסר אסורה ואם רובה למקום המכשיר כשרה דודאי באומרו אזלינן בתר רובה קאי על החזה והדופן הנזכרי' בלשונו ולא על האוסר והמתיר שלא נזכרו בלשונו. ומעתה כיון דדופן כולל הבשר והעצם כמבו' מדברי מרן סעיף ח' לדידן פה אי ג'רבה המנהג פשוט ע"פ דברי מוהר"א פרץ ז"ל להתיר אפי' במיעוט ממנה לבשר והרוב לעצם א"כ הרי הוי רובה לדופן נגד המיעוט של החזה וה"נ מסתברא דכיון דכל עיקר הספק שבאותם רובי דבעל העיטור הוא אי שדינן לה לסי' בתר דופן או בתר חזה וכיוצא כי אמרי' דכי הוי רובה לדופן שדינן לה בתר דופן הויא לה כאלו אין כאן חזה כלל ונידונת כשאר סירכות דעלמא שהם לדופן לבשר ולעצם דכשרה ודומה לזה יש ללמוד ג"כ מדברי מרן שם בסעי' כ"ה אם האומה והאונה נסרכו בסי' אחת לדופן אם רוב הסי' מהאונה כשרה ומשמע דגם אם סרוכה לעצם ולבשר כסתם דופן הכולל את שניהם כשרה ואין הצלע מצטרף עם חלק האומה האוסר

וכן הדבר מוכרח ממקומו דכל כי הא הי"ל למרן ז"ל ולה' בעל העיטור לו' שאם בהצטרפות חלק הצלע עם חלק החזה או עם חלק האומה יש רוב יש להטריף אלא ודאי כדאמרן דשדינן לה לזו ולזו בתר רובה ואמרי' דמשם יצאה ולא מהחזה ולא מהאומה כאלו לא יש חלק ממנה לאומה ולחזה וכאמור

והנה סבור הייתי עוד להתיר מצד מה שנהגו להתיר אפי' רובה לעצם ואמרי' דהמעט מהבשר מחזיק הריאה ואינה מתפרקת וה"נ י"ל בנ"ד דהמעט מהבשר מחזיקה ואינה מתפרקת מהחזה. אך מדברי מרן ז"ל שם סעי' כ"ה שלא התיר בסרוכה לדופן ולחזה רק אם רובה לדופן נר' דלא דמי ועד כאן לא אמרי' דהבשר מחזיק רק לגבי הצלע שהם במקום צר אבל לגבי החזה דרחוק מהאונות כמ"ש הלבוש י"ל שאין הבשר מחזיק ג"כ של החזה

ומן האמור ג"כ אין להתיר מכח ס"ס דשמא סי' זו מן הבשר היא באה ואת"ל מן החזה שמא הלכה כהרמב"ם ודעמיה דס"ל להתיר בסרוכה לחזה כמו לדופן צר. דאי איתא הי"ל למרן ז"ל להתיר בנסרכה לדופן ולחזה גם דליכא רובא מכח ס"ס הנז' וטעמא דמילתא נ"ל ע"פ מ"ש מהרלנ"ח דגם במקום שנוהגים כהרמב"ם אין להם להתיר בסרוכה לחזה ומזה דן ה' נדיב לב ז"ל דכיון שכן אין דעה זו מצטרפת גם לס"ס דהוי דעה יחידית ע"ש

עוד נ"ל להתיר מצד זה דכיון דהבשר והחזה שוים הם ואין הכרעה אם מהדופן דהיינו מהבשר שבדופן או מהחזה מהני מיהא הצד של הסי' שבעצם להוכיח לנו שהיא מהדופן והוי כמו מכריע בדבר הכו"ח ביום כ"ג אב יה"ל התרפ"ז. ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן פ"ח

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מכ'לוף עידאן הי"ו אודות המים שבשכונת המת שנשפכו לבור אם נאסרו מי הבור

תשובה. דעתי הקצרה להתירם עפמ"ש ה' מזמור לדוד סי' קי"ו דמים המגולים חמירי ממים אלו של שכונת המת יע"ש ובמים המגולים מבואר בתרומות פ"ח דלתנא קמא עד שתאבד בהם המרה וכ"פ הרמב"ם בפ' י"א מה' רוצח ה' י"ב ע"ש ושיעור זה בודאי שהוא פחות מארבעים סאה שהרי ר' יוסי שמחמיר מצריך מ' סאה והכריחו לזה ממה שכל רוב המקואות מגולים עי' בהר"ש שם. וגם להסוברים דר' יוסי מפרש עי' למרן בב"י יו"ד סי' קט"ז הא מיהא במ' סאה למר וביותר ממ' סאה למר אין חשש ומה שכתבו דלא מהני ששים במה שיש בו חשש סכנה אינו רק לשלול שיעור ביטול ששים אבל שיעור שתאבד המרה