שואל ונשאל חלק א קנט

ועי' לה' אהל יוסף סי' י"ג שגם הוא נסתפק בכונת הכנה"ג ומדבריו שם מוכח דדעתו נוטה דהכנה"ג בכל צד ואופן אוסר ע"ש וכיון דאיכא ספק ספקא להחמיר וספק ספקא להקל ספקא דאורייתא הוי ולחומרא כמ"ש ה' בן אברהם סי' ל' ע"ש ולכן מטעם זה אסר ה' ישיב משה ז"ל בנדון זה. וכל זה אם המצא ימצא מי שמתיר סרוכת העוף לצד פנים אבל לקישטא עד עתה לא מצאנו מי שמתיר בזה והו"ל ספיקא דאו' ולחומרא כ"ש דאיכא ספק ספיקא להחמיר וכאמור

גם מדברי ה' מחזיק ברכה ז"ל וכל רבני האחרונים שסמכו עליו והביאו דבריו להלכה שכתב בסי' ט"ל אות ז' באווזים שנראית סירכה שלהם שיש בה סירכה ואינה סירכה שדרך האווזים להיות הריאה שלהם כך דאין להתיר רק על פי בקי מאד וירא ה' שיאמר דהיינו רביתייהו ומשמע מזה דאם לא נמצא בקי מטריפים צ"ל שלא נמצא מי שמתיר בכל אופן וכאמור ולא הוי ספק דאי איתא דחשיב זה לספק דשמא הלכה כהמתירים הי"ל להתיר מס"ס דשמא היינו רביתייהו ואת"ל דהיא סירכה שמא הלכה כהמתירים אלא ודאי דס"ל ג"כ כל הרבנים הנז' דאין מי שמתיר סרוכת העוף לגמרי. ואין לומר דהתם היינו טעמא משום דהוי ספק הבא מחסרון ידיעה ולא הוי ספק דהבקי יכול לדעת אי הוי רביתייהו. שהרי כתב ה' בן אברהם סו"ס כ"ה דרוב האחרונים הסכימו דבכל דבר שאין ברור מי שיודע כגון בענין בדיקות דלא סמכינן האידנא אבדיקה דילן וכיוצא בזה בדבר שאין מי שיודע לא הוי ספק מחסרון ידיעה ע"ש. ועוד דאי איתא אעיקרא לא היינו צריכים להביא בקי לברר שהרי כתב ה' בן אברהם בסי' כ"ו דדוקא היכא דאפשר לברר שני הספיקות ולא ישאר שום ספק אבל אם אפילו אחרי הבירור אכתי לא יבורר לנו רק ספק אחד והספק השני לא יבורר אין אנחנו אחראים כלל לעמוד על הבירור ומתירים מס"ס בלא בירור כלל ע"ש וא"כ אי ס"ל להרבנים הנז' דזה חשיב ספק דפלוגתא הו"ל ספק שאינו מתברר ולא היינו מטריפים כי ליכא בקי מאחר דגם אם יבא בקי הרי ספק דפלוגתא אינו מתברר דאי חשיב מתברר לא היה נכנס ספק דפלוגתא עם שאר הספקות כיון דאפשר לבררו. ועי' לה' בן אברהם שם סי' ל"ב. ומינה צ"ל דהרבנים הנז' דעתם דאין כאן מי שמתיר סרוכת העוף בהחלט ולכן לא חשבי ליה לס"ס וכאמור בראשית דברינו

סימן פ"ה לעי"ת מדנין יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מרדכי סג,רון הי"ו על חבית של עץ מלאה יין הבאה ע"י ישמעאלים וחתומה חותם בתוך חותם ובה מקום נובע ונסתם בריקועי בדיל ונתאחרה בבית הישמעאלי כשמונה ימים ומצא כי אותו מקום עדיין נובט וביין חסרון גדול בענין שאין יכולים לתלות בנביעה ולדעתו הישמעאלי הוציא יין מאיזה מקום בה וכן מצא במקום הנובע כעין קוץ תחוב שם ומזה חושש לפתיחת הנכרי ואם מותר יין זה גם בשתיה

תשובה, ראשית דברי השאלה מורים שהדבר ברור לו כ"כ שא"א דחסרון זה להיות מצד הנביעה וסוף דבריו מורים שהוא רק חושש. ובאמת אנכי לא ידעתי איך יוכל לשער כמה נבעה חבית זו בזמן של שמונה ימים ולכן לענ"ד אם הדבר מסופק הוא אם נגע הגוי הישמעאלי בה או לא נגע בה כלל אזי מותרת גם בשתיה וכמ"ש הריב"ש סי' תכ"ד וז"ל וכ"ש בנדון זה שרוב גנבי העיר ישמעאלים שאין לחוש לספק מגען. וכן יש לדקדק מדברי מרן סי' קפ"ט סעיף י"א שכ' ופתחו חביות יין ולא כ' והיו שם חביות פתוחות דנר' דדוקא בראינו ששלחו ידם ופתחו החביות דאז מסתמא נגעו אבל אם היו פתוחות ולא ראינו ריעותא הו"ל ס' מגע ישמעאלי. ומותר וכמ"ש הריב"ש להדיא אשר משם שאב מרן ז"ל את דבריו

אך אם הדבר ברור שהוציא הגוי יין מבין הנסרים וכיוצא נלע"ד לאסור אותו יין בשתיה דזה דומה לחבית סתומה ונמצאת פתוחה דאסר הריב"ש ומרן ז"ל הגם דאפ' שלא נגעו