שואל ונשאל חלק א קנח

תשובה דעת ההנ"ז ז"ל דסרוכה לצד פנים טריפה היא בהחלט ואין מי שמתיר בה כמבואר בדברי ה' שפתי דעת סי' ל"ה אות מ"ז דכל הפוסקים אוסרים ע"ש והגם דהרב ימין משה ז"ל בסי' ל"ה ס"ט כתב בסו"ד ולכך סירכה בעוף כשרה ודאי דלא קאי רק אנסרכה לצלעות דקא עסיק בה רבו ה' מוהר"א יצחקי ז"ל וכן שני הטעמים שזכר הי"מ שם להתיר מוכחי להדיא דלא קאי רק על הסרוכה לצלעות לבד ולא לסרוכה ללב או בני מעים וכיוצא ע"ש וכן כתב ה' מחזיק ברכה ז"ל סי' ט"ל אות ה' דכל מה שכתב הי"מ אנסרכה לצלעות קאי אלא דמסיק ולכן סירכה בעוף כשרה דמוכח דאין שום סירכה בעוף וליתא ואפשר דלא דק בלישניה וכונתו על אם נסרכה לצלעות ע"ש ועוד דאפילו אם הי"מ אמרה אפי' בסרוכה לצד פנים הא ודאי דאלו ראה דברי הרשב"ץ ביבין שמועה הוה הדר ביה ואם כן בנוגע לסרוכה לצד פנים נקיטנן דהוי כאלו לא כתב הי"מ כלום גם מדברי הגהות מרדכי בפ"ג דחולין כבר ביאר דבריו הכנה"ג סי' ט"ל הגהת הטור אות א' בשני פנים ולחד פירושא אין ראיה כלל דמתיר סירכת העוף ומסתברא דאפושי פלוגתא לא מפשינן ויש לבאר דבריו באופן מתאים עם כל הפוסקים האוסרים וכן כתב ה' מחזיק ברכה ז"ל דעיקר כונתו שאינו מצוי כלל כמו שפירש הכנה"ג ומה שצדד הכנה"ג דאפשר דכונתו דאין סירכה פוסלת בעוף לא נהירא דיש לנו להשוות (הגהות) המרדכי למשמעות הפו' דודאי אם המצא ימצא סירכה בעוף יש מציאות שפוסלת ע"ש

גם מדברי ה' דמש"א שציין הכנה"ג בהגה"ט ובבעי חיי יו"ד סי' מ"ה אין ראיה דמתיר חדא דכבר הכנה"ג בבעי חיי כתב דדבריו צ"ע דקאי בדם ומאי אהני ליה הא דהצלעות מגינות ע"ש וא"כ צ"ל שיש איזה חסרון לשון או טעות סופר בדבריו להתאים ראשיתם לסופם וא"כ אין ללמוד מדבריו כלום ועוד דמוכח מדבריו שם דלא קאי רק על הסרוכה לצלעות שהרי עיקר טעמו משום דהצלעות מגינות כיעו"ש וזה לא שייך כלל בנסרכה לצד פנים וכמ"ש הרשב"ץ ז"ל ביבין שמועה וא"כ לא מצאנו עד עתה מי שמתיר בסרוכה לצד פנים אלא מי שאוסר או מי שדבריו מסופקים וכללא הוא דאין ספק מוציא מידי ודאי והו"ל כל הפוסקים אוסרים. וכן כתב ה' שפתי דעת דכל הפוסקים אוסרים עם כי ראה דברי הכנה"ג בהגה"ט שזכר דברי הגהות מרדכי וציין לעיין בדברי ה' דמשק אליעזר ז"ל ע"ש. ועוד דכיון דיש פנים לפרש דברי הי"מ והגמ"ר והדמש"א על פי הדרך האמור הגם דנימא דיש עוד פנים לפרש שמתירים אין להתיר מספק ספיקא דאיך אפשר לומר שמא הלכה כמתירים ואין לנו מתירים ודאי אלא ספק ולא שייך כה"ג ספק ספיקא. ולכן ה' ישיב משה ז"ל דן והורה לאסור מן הספק דספק דאורייתא הוי ולחומרא. ועוד שאם באנו להתיר מצד ספק ספיקא הא איכא נגד זה ספק ספקא להחמיר דשמא לצד פנים היתה סרוכה ושמא הלכה כהאוסרים סרוכה לצלעות וכמ"ש ה' ימין משה משם רבו מוהר"א יצחקי ז"ל. וכן נראה מסתמיות דברי הכנה"ג הגהת הטור אות א' ומדבריו בבעי חיי סי' מ"ה כשהביא דברי הדמש"א וכתב דמדבריו נראה דאין סירכה פוסלת בריאת עוף דלא יהיה אלא נקב הצלעות מגינות עליה והו"ל כריאה שניקבה ודופן סותמתה דכשרה ע"ש ואי איתא דהכנה"ג בסרוכה לצד פנים דוקא איירי אבל בסרוכה לצלעות מודה הכנה"ג דכשרה לא הוכיח כלום מדברי הדמ"א דהוא שהתיר בסרוכה לצלעות התיר ועוד דאדרבא הי"ל להוכיח מדברי הרמ"א שהוא מן האוסרים הסרוכה לצד פנים דלא שייך ביה טעם ההתר דצלעות מגינות וכמבואר מדברי הרשב"ץ ביבין שמועה. וכן יש לדקדק מדברי ה' שפתי דעת דאחר שכתב דכל הפוסקים פוסלים בסרכת העוף וכמו שהאריך הכנה"ג סיים זולת זה נ"ל דריאה של עוף במקום שמונחת בין הצלעות שם דרכה להיות נסרכת ודבוקה בצלעות הא נסרכה במקום אחר פוסל בו סירכה ומינה שהבין הש"ד דהכנה"ג אוסר בכל דאלת"ה הי"ל לבאר דהכנה"ג נמי בסרוכה לצד פנים מיירי ולא בסרוכה לצלעות אם יש שני ביאורים בדבריו ואי ברירה ליה דהכנה"ג בסרוכה לצד פנים דוקא אוסר הי"ל לכתוב זה בשם הכנה"ג ולא מדידיה