שואל ונשאל חלק א קנז

דעיקר קושיא זו תרץ לה ה' המגיה בדברי הר"ן בפ' כל שעה באופן אחר וממילא אין מקום להוכיח כן ותו דכל עיקר קושית הר' נם התי' והרא"ש ז"ל באופן אחר וא"כ נראה דכל הראשונים והאחרונים ומרן עמהם שלא התירו בהפ"מ משום דמתרצי בעיקר הקושיא כדברי התו' והרא"ש או כדברי הר"ן וכמ"ש המגיה שם או כמ"ש בעניותי וכן מדברי רבני עירינו ז"ל דכמה פעמים היו ספיקות בכלים וחקרו הרבה למצוא אופן התיר ולא התירו מטעם זה נראה דלא ס"ל כן. וכן מדברי כמה פוסקים שהיה להם ספיקות בכלי הק"ק אשר לא יבצר דהיה להם הפ"מ אפילו בשל יחיד ולא הקילו מטעם זה נר' דלא ס"ל כן. זהו הנלע"ד בזה הכו"ח ביום ז' אלול התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן פ"ב ומה שרצה לעמוד ע"ד הקצרה בכלים של ברזל המצופים באיזה מין כמין זכוכית אי מהניא להו הגעלה ג"פ כמ"ש ה' רב פעלים חלק סי'

תשובה ה' ח"ס יו"ד סי' קי"ג האריך להוכיח דלא מהני. גם ה' רב פעלים שם שמקיל אינו אלא בנדוני כיעו"ש ועוד דזכורני ששמעתי מידי"ן הרמ"ה נר"ו שאין לסמוך ע"ז דאין דבריו נראים וכן תמיד מורים ובאים שלא להתירם אפי' בהגעלה ג"פ. וכן נלע"ד דהרי אם באמת הם כלי חרס אין ההגעלה הנז' כלום. וכן מן הספק אין פנים להקל דהו"ל ס' חסרון ידיעה שיכולים לברר מה הוא ובפרט בזה"ז דרבו הידיעות וכ"ש להסוברים דס' מחסרון ידיעה בכל אופן לא הוי ספק ולכן בספק איסור שנתבשל בהם יש להתיר אחר כ"ד שעות בלתי הגעלה כהוראת מהר"ש עמאר שהביא הש"א דיני כלים אות ג' דכל בודאי איסור שנתבשל בהם אין להתיר גם בהגעלה כמה פעמים וכאמור

סימן פ"ג ומה שרצה לעמוד על דעתי הקצרה בפגימה אחר השחיטה שי"א שאינה פגימה אלא חרושא וי"א שהיא פגימה דקה

תשובה אם הרוב אומרים שהיא פגימה דבריהם עיקר ואם הרוב אומרים שהיא חרושא דבריהם עיקר. וכמ"ש ה' ישיב משה ז"ל סי' נ"ח ע"ש. ואם שקולים ואין מכריע נלע"ד דיש לאסור דהרי כתב מור"ם ז"ל סי' י"ח ס"ו שאין לשחוט בזה לפי שאין אני בקיאים בדבר ע"ש. וא"כ הו"ל כמו הרוב אוסרים שהרי נתמעט כחם של האומרים שהיא חרושא מחסרון הבקיאות בזה ועוד דהו"ל כמו ודאי וספק דאין ספק מוציא מידי ודאי וכן המנהג פשוט פה שלא לשחוט באלחרושה לכתחילה וכן כתב הפר"ת ז"ל ס"ק יו"ד דהמורה בזה להקל גס רוח בהוראה אם הוא חכם. ואם אינו חכם הרי זה שוטה רשע שמאכיל נבלות לישראל ועוד כתב שם כי בזה"ז אין בקי בדבר זה ע"ש. והגם דבדיעבד מיהא אין אוסרים באלחרושה וכמ"ש השמ"ח ס"ה ע"ש וכ"ן קצת מראשית דברי מור"ם מ"מ מדלא התרנו גם לכתחילה מוכח דיש בזה חסרון ידיעה ובקיאות וריעותא הוי וא"כ הו"ל ההכרעה לפ"ד האוסרים וכנז"ל זהו הנלע"ד בזה הכו"ח ביום הנז' ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן פ"ד

שאלה ריאת עוף שנסרכה ובטרם יתברר אם היא סרוכה לצד פנים או לצלעות נאבדה הסירכה ואי אפשר לברר עוד שהרב ישיב משה ח"ב סי' קע"ט אסר משום דספיקא דאורייתא הויא ולחומרא ע"ש מפני מה לא התירה מספק ספיקא דשמא לצלעות ואת"ל הסירכה היתה לצד פנים שמא הלכה כהמתירים: