שואל ונשאל חלק א קנה

דסורא מחדש רק אם בא להשכיר לו החצר והחנות באופן שאחרי תום ימי השכירות שכבר נשכרו להזולת אז יאכל הממשכן שהוא בעל המעות מן הוא והלאה וכל הכסף וכל הכמפיאלאת השט"ח] שנעשו בהשכירות להזולת יהיו רק לבעל החצר והחנות. דלא אפשר כלל שיהנה מהם הממשכן דהיינו בעל המעות דכיון דכבר הם מושכרים לזולת אי אפשר להשכירם ולמשכנם לבעל המעות דאין מכירה אחר מכירה. ואין שכירות אחר שכירות דשכירות ממכר ליומיה הוא ואין אדם מוכר או שוכר דבר שאינו שלו. ולא יחול בזה שום מקנה וקנין. ועוד דכיון דהם נשכרו לזולת למשל בסך מאתים פ'רנך' או מאה פ'רנך' לחודש איך אפ' שעתה ישכרם או ימשכנם עתה בעל הקרקע לבעל המעות למשל בפ'רנך' אחד לחודש דהרי כל היתר המשכנתא דסורא כ' הפו' ז"ל דאינו אלא מדין שכירות שכן דרך העולם להשכיר הרבה שנים בזול במוקדם ואין כאן הלואה כלל אלא שכירות. שהרי כל הכסף הולך ונגמר מידי שנה בשנה באותה שכירות והקרקע לאחר הרבה שנים חוזרת להבעלים ואינו יכול בעל המעות לתבוע כספו לעולם רק אם ירצה בעל הקרקע לפדות מה שהשכיר והשכין באיזה שנים הנשארים כפי התנאים שביניהם. ואין דרך העולם כלל להשכיר דבר ממושכן וכ"ש שאין דרך העולם להשכיר דבר מושכר במאתים או מאה פ'רנך, לחודש בזול אפי' בתערובת הרבה שנים שאחרי כן. וכ"ש וק"ו אם שיעור הניכוי שמנכה לו מידי שנה הוא דבר קל מאד. וזה פשוט. וא"ך אין שום תקנה שיאכל בעל המעות פירות החצר והחנות הנז' רק מעת שיגמרו ימי השכירות שנשכרו לזולת בכמפיאלאת וכל הכמפיאלאת הנז' וכל הנגבה מהם הם לבעל הקרקע ואסור לבעל המעות ליהנות מהם כלום כי רבית קצוצה הוא וכאמור וע"ע באות שאח"ז

יג) ולענין מי שבא לעשות משכנתא דסורא מחדש וכבר עשו רק משכון אפותיקי לבד בערכאות והקרקע אינה שכורה כלל עדין. או שבא להשכין לו במשכנתא דסורא מעת כלות השכירות של הזולת אם כבר היא שכורה. לכאורא היה נר' לאסור עפ"י מ"ש מור"ם ז"ל ביו"ד סי' קע"ב ס"ג דמשכנתא שריא דוקא כשהשכין לו השדה בשעה שנותן לו המעות דהוי כמכר. אבל אם נתנה לו בחוב קדום אסור ע"ש. וא"ך ה"ה בנ"ד דהחוב שבשטר האפותיקי אינו אלא מלוה בעלמא והו"ל חוב קדום ואין לעשות נגדו משכנתא דסורא וכאמור

אך נראה דיש בזה כמה תקונים. א) שיביא הלוה מאחד מידידיו הסך של השט"ח והאפותיקי לפי שעה ויפרע בהם את המלוה לו. ואח"ך באותו הכסף אשר ביד המלוה יעשה משכנתא דסורא מחדש ויתן לו אותו הכסף המזומן שבידו. ואח"ך יחזיר זה בעל הקרקע לידידו שנתן לו את הכסף לפי שעה ב) שהמלוה הזה יביא עוד כסף משלו ויעשה בו משכנתא דסורא וימסור את הכסף לבעל הקרקע ואחרי שיעשו שטר משכנתא דסורא כראוי ישלם בעל הקרקע למלוה את הכסף שגבה ממנו נגד המשכנתא דסורא לפרוע את חובו שבשטר האפותיקי שבערכאו' ולא תשאר רק המשכנתא דסורא ושני דרכים אלו נר' דמועילין גם לדעת מור"ם ז"ל דנראה מדבריו שאוסר כל המשכנתא נגד חוב קדום כמו שנראה מדברי ה' לחמי תודה סי' כ"ה. ג) אם זה התיקון הא' או השני אי אפ' לעשותם. נלע"ד דיש לסמוך על דברי ה' לחמי תודה שם דמסיק דלא אסרו משכנתא נגד חוב קדום רק אם לא יש שטר ביניהם במשכנתא רק שעשו כן בע"פ ולא אמר לו לך חזיק וקני. אבל אם עשו שטר ביניהם או שאמר לך חזיק וקני והלך והחזיק וקנה שרי ע"ש. וא"ך יכולים לעשות שטר מחדש במשכנתא דסורא וכן ראיתי לה' חכמת אדם כלל קל"ה אות ז' שכ' אחר שאסר המשכנתא נגד חוב קדום וז"ל ואם אמר לו תחזיק בשדה ותקנה אותה בחזקה להיות קנוי לך לפירותיה והוא החזיק כן מותר ע"ש והוא מדברי הט"ז ס"ק ט' ע"ש. ועוד נלע"ד דדעת מרן ז"ל שזכר הב"י דין זה לאסור משכנתא נגד חוב קדום והש"ע השמיטו הוי משום דסתם משכנתא הויא בשטר וכמ"ש ה' לחמי תודה ז"ל שם. ובשטר כר' דדעת מרן ז"ל דגם נגד חוב קדום יכול למכור והויא מכירה כמ"ש ה' באר הגולה