שואל ונשאל חלק א קנג

דההתעסקות של זה וזה עדיפא מנתינת המעות מזה ומזה לענין זה. וכן כ' ה' בן איש חי שם להדיא להתיר גם אם אין שוים בטרחתם יע"ש

ג) ולענין אם לא התנו מתחילה שבעל המעות ג"כ טורח עמו באותו עסק נר' דכיון דהיו זה וזה טורחים באותו עסק הגם דלא התנו שרי דאי צריך תנאי לעיכובה הי"ל להרמב"ם להזכיר תנאי זה. ועוד דהרי אין לו להמתעסק לתבוע רק ש"ט ושיימינן ליה כפועל בטל כמ"ש מרן ז"ל סי' קע"ז ס"ב. וא"ך בנדון זה גם חבירו יתבע ש"ט ואם שניהם רוצים למחול זה לזה שפיר דמי. וכ"ש אם המתעסק יש לו עסק אחר דבכה"ג א"ץ להעלות לו רק דינר א' לכל ימי השותפות כמ"ש מרן ז"ל שם. ושיעור דינר הוא דבר קל כמ"ש ה' שיו"ב ז"ל סי' קע"ז שהוא דמי דרהם וחצי כסף מזוקק דודאי טרח זה בעל המעות כהנה וכהנה והגם דה' בן איש חי ז"ל שם כ' דצריך שיהיה דבר זה מפורש ביניהם מתחי' וכו' נר' דזה רק לכתחילה דודאי כן ראוי לעשות. אבל לא שיאסר הריוח על בעל המעות אם לא פירשו מתחי' דכיון דעכ' פ טרח נר' דשרי וכאמור. וכ"ש אם העסק בעצמו מוכיח מתוכו שכן דרכו שזה טורח וזה טורח דשרי וכמ"ש כת"ר נר"ו

סימן ע"ט ד) ומה ששאל כת"ר נר"ו במי שנתן מעות לחבירו להתעסק בהם ולא קצב לו ש"ט איך יעשו

תשובה. אם לא התנו ביניהם כמה יקח זה מהריוח או מההפסד דינו מבואר בש"ע סי' קע"ז ס"ד דבריוח נוטל המתעסק ב' שלישים ובהפסד לא יפסיד רק שליש. ובעל המעות בריוח נוטל שליש ובהפסד נותן שני שלישים. ומ"ש ה' בן איש חי ז"ל שם דיתן לו ב' שלישי הריוח ואם יהיה הפסד לא יקבל רק חצי ההפסד וכן כ' כת"ר נר"ו בשמו לאחמח"ר לא דק דאנן בתריה דמרן גרירין וה' הנז' כנראה נמשך אחרי דברי ה' חכמת אדם כלל קמ"ב אות ב' יע"ש. ואין זה רק לבני אשכנז ולא לדידן וכאמור. ודברי ה' בן איש חי צריכים עיון לדינא ואין לסמוך ע"ז. והגם דהש"ך ז"ל ס"ק י"ד תמה על דברי מרן ז"ל ואחריו נמשך הרב חכמת אדם ז"ל אינהו בדידהו שהם אשכנזים. ואנן ספרדים בדידן

ה) ולענין אם שטר העיסקא שע"י עדים או כת"י או ע"י ערכאות אין כתוב בו ש"ט של המתעסק והתנו ברוחים ובהפסדים לחצאין או לשליש או לרביע וכיוצא דין זה מבואר בש"ע סי' קע"ז ס' כ"א דהו"ל שטר שיש בו רבית ואם יש הפסד יפסיד בעל המעות החצי וכיוצא כפי תנאו. ואם יש ריוח לא יקבל כלום ומה שציין כת"ר נר"ו ע"ז לדברי ה' בן איש חי ז"ל אות י"ח לאחר המח"ר ה' הנז' לא קאי כלל על שטר שכתוב בו שיהיה הדבר בשוה בין בהפסד בין בריות ובלא ש"ט של המתעסק אלא קאי על הנותן לחבירו עיסקא סתם ולא התנו ברוחים ובהפסדים והיינו ממה שכתבתי אות ד' אבל כשהתנו כנז' דיני כמ"ש מרן וכאמור. ובזה לא מהני שיתן עכשיו ש"ט וכמ"ש ה' חכמת אדם כלל קמ"ב אות כ"ד

ו) וכן אם לא יש שטר כלל רק בע"פ אם התנו באופן שהריוח וההפסד יהיו בשוה אם לחצאין אם לשליש אם לרביע וכיוצא כיון דהעיסקא היא באיסור דינה כנז' וכמ"ש מור"ם שם וכן ה"ה בכל עיסקא שנעשה באיסור ולא מהני ש"ט שנותן עתה כמבואר בדברי ה' חכמת אדם כלל קל"ב אות כ' ואות כ"ד יע"ש: ולענין אם מפרשינן כונת השטר שיהיה באופן שאין בו רבית על דרך מ"ש מרן ז"ל סי' קע"ז ס' כ"ה הנה מבואר שם דזה רק באם הנותן או המקבל אדם גדול וידוע שלא היה עושה איסור רבית אבל באיניש אחרינא דלא איתחזק בהכי לא. ונ"ד נר' דהנותן או המקבל שניהם משאר אינשי דעלמא והו"ל שטר ועיסקא שיש בהם רבית וכאמור

ח) ולענין אם בזה"ז שייך דין זה דאדם גדול וכנז' לכאורה נר' דאין לנו בזה"ז גם דין ת"ח