שואל ונשאל חלק א קנ

תשובה ד' ספיקות יש בזה א') מצד דלא יש שק ב') מצד שלא יש אותיות ע"ג החבית וע"ג הבגד כמ"ש מור"ם סי' ק"ל ס"א ג') מצד הברזא שמן הצד שאין בה שום סימן ד) מצד החסרון שנמצא והנני לחוות את דעתי הקצרה בזה וההכרעה למוה"ר הרה"ג מוהרמ"ש הי"ו

א') מצד שלא הושמה החבית בשק כמ"ש מרן ז"ל סי' ק"ל הנה מעשים בכל יום ששולחים חביות של יין בחותם בתוך חותם ולא שמענו ולא ראינו מי ששולח באופן הנז' וזכורני שמידי היותי כבן י"ג י"ד שאלתי את הרב מהרד"ך ז"ל (ה"ה שירי דוד ועוד) על אופן משלוח חביות של עץ מלאים יין עם הגוי והוא ז"ל לרוב ענותו הביא פשט ש"ע וקרא לפני את דבריו ז"ל במילואם ולא הוציא מפיו כלום וע"פ הרוב כי למעשה משכתי את ידי וזרזתי מוכר היין לשלוח והעלמתי עין ממנו מלומר לו כזאת ונשלחו כדרכו וכדרך כל העם. וכן עד עתה אנו מעלימים עין מזה. ורק לאחרים הבאים לשאול מה יעשו אנו אומרים להם שיעשו באופן הנז' ועכ"פ לדינא נלע"ד דבדיעבד אין לחוש לזה אם מצד די"ל דנהגו להקל עפ"ד מור"ם שם ע"ש אם מצד דהישמעאלים בזה"ז לא פלחי לע"ז ויינם אינו אסור אלא בשתיה וכ"ן דעת מרן בש"ע סי' קכ"ד ס"ו וכ"כ ה' שיורי ברכה סי' קכ"ד וכ"כ מו"ה נר"ו בישיב משה סי' ר"ג ור"ה. וא"כ י"ל דגם המחמירי' לא החמירו רק בעכו"ם ולא בישמעאלים. ומכל האמור נ"ל ג"כ דהמיקל לשלוח עם ישמעאל גם לכתחילה בלתי שק שפיר דמי. וכ"ש עם רב החובל די"ל דדמי לאומן ובפרט אם עין הממשלה יר"ה פקוחה עליו דמתיירא מכל זה

ב) גם מצד שלא יש אותיות חצים על הברזא או החבית וחצים על הבגד או על העור כמ"ש מור"ם ז"ל שם נ"ל פשוט דלא הוצרך לזה רק מהיות טוב וכדי שלא יצטרך להודיע את חבירו אבל ודאי דגם באופן הנז' בשאלה הוי חותם בתוך חותם דהטאבו מהודק הוא חותם אחד כמבו' מדברי מרן סי' ק"ל ס"ד והחתיכה מהמתכת מסומרת שעליו היא חותם שני דומיא דטיחה או קשירה הנז' שם. וכ"נ מדברי מור"ם גופיה בד"מ וכ"ה במרדכי דנקטי לישנא דטוב ע"ש וכ"נ מדבריו בהגהתו לש"ע ס"ז דלאו דוקא אותיות ע"ש וכ"כ הט"ז סק"ג וכ"כ ה' צ"ץ סי' פ"ז ע"ש וא"כ בנ"ד מצד הפה יש להתיר גם אם לא היתה חתיכת הבגד הנז' וכ"ש שיש אותה חתיכה וכתוב עליה כשר וכ"ש אם נראית הכתיבה מבחוץ

ג) ומצד הברזא שמן הצד ג"כ נ"ל דכיון דמגע ישמעאלי אינו אוסר בהנאה ואינו אלא דרבנן וכמ"ש ה' יכין ובועז ח"ב סי' כ"ט יש לסמוך בדיעבד להתיר בחותם אחד דהיינו ברזא מהודקת (וכמתבאר מדברי מרן סי' ק"ל ס"ד) וכמ"ש מרן ז"ל בסי' קי"ח סי"ח דכל שאיסורו מדברי סופרים שהפקידו ביד עכו"ם מותר בחותם אחד ע"ש. ועוד דמרן ז"ל סי' ק"ל ס"ב כ' דביחד לו קרן זוית ולא יש רק חותם אחד מותר בהנאה ואסור בשתיה ע"ש וא"כ נראה דבמקום שאינו אסור אלא בשתיה כמו ישמעאלים יש להתיר בחותם אחד גם בשתיה דחות דרגא. עוד יש להקל בזה דכיון דהברזא שמן הצד אדוקה ואינה בולטת כ"כ רק קצת הויא לה כשאר נסרי החבית ולוחותיה דאין לאסור בדיעבד וגם לכתחילה עם ישמעאלים יש להקל לשלוח כמש"ל בספק א' ע"ש. וכן ראיתי להצ"ץ סי' פ"ז שהקיל בדומה לזה כל שהברזא תחובה ואינה בולטת והגם דנ"ד בולטת קצת נ"ל דכל שהיא מהודקת וסמוכה לנסרי החבית ולוחותיה ואינה עשויה כשאר ברזות דבקל מוציא ומחזיר מתיר הצ"ץ שם שכן יל"ד מתחלת תשובתו שכתב להשואל ,,לא בארת אם הברזא היתה תחובה עד סמוך לדופני החבית'' ע"ש ומדלא כתב שהיה בשוה עם דופני החבית נראה דלאו דוקא שוה אלא ה"ה לבולטת קצת וכ"נ ממש"ש אבל אם אין הברזא תחובה עד סמוך לדופני וכו'. וכן יש לדקדק מלשונו שם שכתב ואם לא היתה הברזא תחובה אלא בולטת לחוץ כדרך סתם ברזות שאז יש לחוש שמא משך הגוי היין דרך הברזא כיון דבקל יכול לעשות כן בלא טורח ע"ש הרי דהדבר תלוי באם נקל לו לפתוח ולהחזיר בקל וא"כ