שואל ונשאל חלק א קמח
Sho’el Ve-Nishal part 1 148 · שואל ונשאל חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ומן האמור ג"כ נר' דאין לחוש ג"כ לליחה וסירחון דכיון דניטלה כשרה מדינא גם דנימא דזה הוי כבשר שהרופא גוררו יש להתיר מיהא בהפמ"ר וכדעת מרן וכיון דזו לא ניטלה ר אנו חוששים אולי הוי כבשר שהרופא גוררו ואין אנו בקיאים יש להתיר גם בהפסד מועט וחסרון בקיאות זו מיהא הוי סניף וספק להקל שלא לחוש לדברי האוסרים גם במועט וכאמור ועוד כיון דהליחה סרוחה היא מבפנים ומבחוץ הבשר אינו ממוסמס ולא יש מראה מעל"ע לא הוי בכלל חששא דבשר שהרופא גוררו וכמו שתמיד מתירים במסמוס ומראה שבכרס או דקין היכא דנשאר בשר חי ובריא וכמ"ש הנוב"י י"ד סי' י"ג וה"ד הפת"ת סי' נ' סק"ד והמחב"ר סי' מ"ג ע"ש
גם מצד סתימת מעבר השתן נר' דאין לחוש ול"ד כלל למ"ש מור"ם סי' מ"ו ס"ו דאם נסתמו המעים ע"י הבועות טריפה דהתם הנקב פוסל וכשאין הרעי עובר סוף הדקין לינקב אך בנ"ד גם דינקב או ינטל למרן כשרה ועוד נר' דדמיא הא לדבי יוסף רישבא דמחו בגידא דנשיית וקטלי ולדר"פ בר אבא רישבא דמחו בכולייתא וקטלי ומתיר הגמ' שם דאין להוסיף על הטריפות וגם דמייתי גמירי דאי בדרי להו סמא חיי כדאיתא בחולין דנ"ד ע"א ומזה גופיה התיר ראב"ן בניקבה השלפוחית והטעמים דשם שייכי ג"כ בנ"ד וכיון דמרן בש"ע דעתו כראב"ן א"כ ג"כ דדעת מרן ג"כ להתיר בנ"ד דהגם דנימא שגורם עי"ז שאין השתן יוצא מ"מ הרי יש ביד הרופא לתקן לפתוח ע"י נקב בגיד וכמו שאירע בא' שנולד סתום ופתחו המוהל וחיה וכן מעשים בכל יום שע"י אבן או חולי אין השתן עובר והרופאים פותחים ומוציאים השתן ומה לי בדרי סמא או פותחים איזה פתח באיזה כלי ולהיות כי היה הפמ"ר צירפתי עמי חכמי העיר הנמצאים והתרנוהו. [וע' בישיב משה ח"א סי' ק"ל שהסכים עמו להתיר] הכו"ח ביום י"א אייר תרפ"ב ע"ה כ"לפ'ון משה הכהן סילט"א
נשאלתי מהח"ש השו"ב כמה"ר ר' נסים עידאן הי"ו בעצם של החזה שנשבר והוא העצם הנקרא בלשון אשכנז ביליק
תשובה הכנה"ג הגהת ב"י אות ד' בשם הדמ"א הכשירו בין שנשבר בין שנתעקם וכ"כ העה"כ סי' ל"ו אות ז' בשם האחרונים ואף אם יש עוקץ כתבו הרבנים המורים נר"ו בספר שבת אחים הנד"מ סי' נ"ד אות א' בשם המשד"ר דדעת מרן בנשבר כצלע ויש עוקץ נגד הריאה או נגד הדקים להכשיר ומזה נראה דה"ה והוא הטעם לנשבר עצם החזה הנק' בילי'ק
ומ"מ נלע"ד דאם הדקים לפנינו צריך לבדוק אותם אם יש בהם ריעותא ואם אין ניכר ריעותא לפנינו אין לחוש וכ"ן מדברי ה' שבת אחים שם בשם השו"ג והזב"ת ע"ש וכ"ן דעת ה' תורת הזבח סי' מ"ה אות כ"ב ע"ש וכונתו שם שכתב דאינו עצם דנוקב אלא גיד ממש ע"ש היא מבוארת דקאי על סופו התחתון דשם בשיפולו התחתון יש כמין תנוך ומעשה שהיה לפניו כך היה שאותו החוד נשבר ונקשר כמו שיע"ש אך ודאי דלמעלה מזה הוא עצם גמור ולדינא נראה דגם בעצם ממש אם נאבדו הב"מ ואינו יכול לבדקם יש להתיר דלא עדיף זה מנשבר הצלע ויש עוקץ וכאמור
ומה ששאל בכרס שיש בו אודם משני צדדיו כיצד בדיקתו
תשובה אם לא יש קצת מסמוס בכרס רק שינוי מראה לבד כתבו הרבנים המורים בשבת אחים סי' מ"ו אות כ' להתיר ואם יש קצת מסמוס אזי גוררים בסכין חד וקולפים ואם נשאר מעט מהעור בלתי מראה אודם מותר דאין לחוש רק אם עבר המראה מעבר לעבר וכן אנו רגילים לעשות וכן מתבאר מתשובות הרבנים המורים נר"ו בכ"י הכו"ח ביום ח"י חשון התרפ"ג ע"ה כ'לפ'ון משה הכהן סילט"א: