שואל ונשאל חלק א קמו

יענה באומרו מאותו הדבר דאם לפי' א' או ב' ק"ט לשון זה ונ"ל ברור דלא היה כלל לפניו תיבת מאותו דבר רק ואם אין ברשותו כלל וכמו שציין הדרישה בשמו וקא ק"ל תיבת כלל וביאר דלאו דוקא או דקאי ארשותו וכנז"ל והמדפיסים לא הבינו כן ולתקן הלשון הוסיפו תיבת מאותו דבר שחשבו תיבת כלל לא קאי ארשותו אלא על הדבר. ומעתה נקיטנן דבין בההיא דסי' קס"ג בין בההיא דסי' קע"ג בעינן שיהיה כלו ברשותו שכ"ד מרן ז"ל וכ"ש שכ"ד האחרונים ג"כ וכן מתבאר מדברי מרן ז"ל סי' קע"ג ס"ו שכתב והוא שיש לו כל דמי הדינר וזה ברור

והגם דמור"ם ז"ל כ' ע"ז ולי נראה וגו' אפי' מעט מהם כמו בהלואת סאה בסאה וגו' והוא הנכון לדעתי מבואר מדבריו שהוא חולק על מרן ז"ל אנן בדידן בתריה דמרן גרירי וכ"ש בזה דרבני אשכנז חלקו על הרמ"א כמ"ש הש"ך ס"ק ט"ו ע"ש והט"ז סק"ט וסי' קע"ה סק"ה ע"ש] ועוד דנראה דמדלא חלק הרמ"א אלא גבי שלחני אבל בסי' קס"ג לא חלק וכן לקמיה בסי' קע"ג ס"ז לא חלק נראה דמודה בהו למרן ז"ל וכ"ר להדרישה סי' קע"ג ס"ב שהביא דברי הרמ"א ז"ל והק' ע"ז מ"ש מפוסק על הפירות שאינו פוסק אלא עד כדי שיש לו ע"ש מבואר דס"ל דהרמ"א לא כ"כ רק גבי דינרי דאל"ך לק"מ מפסיקת פירות והוכחתו נ"ל מדלא הגיה ע"ד מרן בפסיקה על הפירות וכדאמרן וכן מוכח מדברי הלבוש שהק' כן על הרמ"א ע"ש וצ"ל דס"ל דהרמ"א מודה בפירות. ובזא"ש מה שרצה מו"ה אבני צדק סי' קע"ג אות ט' להוכיח מדברי הרמ"ך ז"ל הפך דברי הרמ"א ז"ל וכמ"ש בצדו ע"ש [פי' דליכא הוכחה נגד מור"ם מהרמ"ך דבנדון הרמ"ך מודה מור"ם] והגם דמרן בב"י סי' קע"ה כ' דמפשט דברי הרמב"ם נראה דביש לו מעט פוסק על הרבה כבר סיים שם אלא שה"ה פירש דבריו כדעת הרמב"ן והרשב"א וא"כ ודאי דנקיטנן כמותם כיון דיש לפרש דברי הרמב"ם כן ונ"ל דהטור בסי' קע"ג נמשך אחרי דברי הרמב"ם הנז' ובסי' קע"ה חזר בו וס"ל לפרש כוונת הרמב"ם כמ"ש ה"ה וא"ץ לומר לפ"ז שיש ט"ס בדברי הטור ז"ל ודו"ק

ודרך אגב ראיתי להש"ך ס"ק ט"ו שתמה על הב"ח שתמה על הרמ"א שלא הלך בעקבות הטור דהלא הרמ"א כתב דבקצת דברי הטור הגרסא להפך ע"ש ולע"ד כונת הב"ח מבוארת דמתוך דברי הרמ"א מבואר דבכל ספרי הטור אינו כן רק בקצת וא"כ הי"ל לילך אחרי רוב ספרי הטור. ונ"ל עוד דגם כונת הש"ך מבוארת דכיון דמצד העיון נ"ל להרמ"א כן ומצא קצת ספרי הטור כן הכריע שכן האמת וא"כ לא נמצא דבר מפורש בטור בשם הרא"ש הפך זה ומ"מ י"ל דהב"ח שפיר מותיב כיון דהטור בסי' קע"ה כתב דבעינן הכל בידו וע"ש להב"ח ז"ל מ"ש על הרמ"א. כנלע"ד בכונתם ואכמ"ל. ולדינא נ"ל ברור דבעינן שיהיה כל מה שמכר תחת ידו וכדאמרן וכ"ש לדידן דבתריה דמרן גרירי הכו"ח ביום כ"ד אב הרחמים יה"ל התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ע'

שאלה במה שמצוי כמה פעמים בגלגלת העוף להיות כעין גלד וחבורה וכחסרון ופצע בעור ואומרים שזה מחמת שמתאבקים התרנגולים יחד וכיוצא וזה מנקר בזה וזב"ז עד שפך דם אם יש לחוש לנקיבת העצם והקרום של מוח וכיוצא ולהצריך בדיקה אחרי שחיטה

תשובה יש בזה ס"ס ס' ניקב עצם הגלגלת ספק לא ניקב ואת"ל ניקב שמא לא ניקב הקרום ואף אם יבדוק וימצא נקב בעצם מ"מ א"א לברר אם ניקב הקרום של מוח או לא שאין אנו בקיאים בבדיקה זו כמ"ש מור"ם סי' ל' ס"ג ע"ש וא"כ הו"ל ס"ס שאין יכולים לברר מהם רק אחד והשני נשאר בספק ובכה"ג כ' הנו"ב ז"ל מה"ק יו"ד סי' נ"ז דהוי ס"ס וא"ץ לברר ע"ש (וכ"ה הב"א סי' כ"ו] ובפרט דגם הספק האחד אין בו בירור כראוי דבאיזה פעמים ראינו דבעצם של הגלגלת יש כעין נקב דק מאוד שמוציא טיפת דם וליחה והוא