שואל ונשאל חלק א קמד

הרשב"ץ ז"ל אשר מרן ז"ל סומך עליו כמה פעמים. ותו דכ"ן דעת מרן ז"ל בב"י ודעת הרבנים מהר"ד בן יחיא ומהריב"ח וכאמור. ותו דהא גופה דבעה"ע היא בפלוגתא ורוה"פ אוסרים כמ"ש מרן בבד"ה גבי מחצה על מחצה ע"ש וא"כ הבו דלא להוסיף עלה ומסתיין להתיר בברור. ותו דעיקר ההתיר לסמוך על הבעה"ע מפישוט המנהג ולא מדינא וא"כ אין לסמוך להתיר רק בהני ולא בזולתם שלא ידענו עד כה שיש בהם פישוט המנהג ואדרבא מסתמיות דברי הפוסקים נראה דלא יש פישוט המנהג בהם כלל. או דבאמת לא שכיחי ולא שייך בהם כלל מנהג. ותו דהו"ל ס"ס לאיסורא שמא כהחולקים על הבעה"ע ואת"ל כהבה"ע שמא כהרשב"ש ודעמיה דהבעה"ע אינו מתיר רק אם הם בסדר אחד וכאמור [עי' להכה"ח ס"ק שע"ה שהביא בשם הזב"צ חולקים על מהר"י סמוט כדעת הרשב"ש ע"ש]

ומאחר עלות דגם דסמוכים ואינם בשטח אחד אין להתיר ברוב כ"ש וק"ו באינם סמוכים וכ"כ העה"כ סי' ח"י אות ס' בשם המחב"ר אות מ' שכן דעת רוב האחרונים ודעת העה"כ נראה דאוסר שהרי בהמחב"ר שם אחרי שהביא דעת האוסרים כתב אבל וגו' וא"כ נראה דכן דעתו כיון שכתב אבל וע' בכללי הי"מ בכללי [ריב"ה ומוהריק"א או"ט] וא"כ מה ששינה העה"כ לכתוב בלשון הנז' מורה שדעתו לאסור ע"ש ע' להשב"א אות מ"ז] והגם דמזה מוכח דבסמוכים גם דלא הוו בשטח אחד אין דעתם לאסור מ"מ כיון שלא זכרו דברי הרשב"ש ז"ל ודברי מרן שהוכחתי מהם י"ל דאי חזו להרשב"ש הוו הדרי. ותו דעכ"פ פלוגתא הוי ויש להכריע לאסור וכמו שכתבתי לעיל באורך (וכ"כ הישי"מ ח"א סי' רס"ה דבעי' תרתי סמוכים ושטח אחד ע"ש

המורם מכ"ז דלע"ד יש לאסור אם אינם בשטח אחד גם דסמוכים וכ"ש אם אינם סמוכים וכאמור ושו"ר למהרימ"ט ח"א סי' ע"ז שאסר ריאה הסרוכה לדופן ונמשכת עוד אל שיפולי האונה למטה ונמשכת גם אל שוה"ל דדילמא כנגד השיפול וגם מה שסרוך אל שוה"ל דילמא כנגד זה היא נקובה ולא חשיבה סתימה כיון דלאו היינו רביתיה ולא דמי לעצם ובשר. ועוד כיון דדופן ושומן אינם במקום אחד ושומן מתנדנד הוא מן הדופן פשיטא שיש לחוש להתפרק עש"ב ומבואר מזה דס"ל בהרשב"ש ז"ל וכאמור דכל שאינם בשטח אחד אין להתיר ברוב וכ"ש ברחוקים וכאמור וכן מבו' בח"ב סוס"י י"ב ובכן נלע"ד דהעיקר הוא לאסור בכלהו רובי זולת אלו החמשה שזכר מרן ז"ל אחת בסי' ט"ל סכ"א וארבעה בסכ"ה ואחת בס"כ וכ"כ המט"י ח"ב דל"ז ע"ב דבששה רובי מכשרינן ע"ש וכ"כ ה"ה ז"ל גופיה בברית כהונה יו"ד מע' רי"ש או"ב] וכל זולת אלו אין להתיר כלל והבו דלא להוסיף עלה וכמש"ל כמה טעמים והכרעות בזה ואכמ"ל וכן הורו ב"ד הגדול מוהר"י טייב ומוהר"י נג'אר ומוהר"י הכהן בתשו' בגנזי שלום יו"ד סי' ב' וע' בס' הזכרון מע' ס' אות כ"ב. וטור אעמוד ע"ז בעה"ו בעת הפנאי וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן הכו"ח ביום י"ט אייר התרפ"ב ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ס"ח

שאלה רביעית חלב שנשפך לבור והרבה חלקי מים יותר הרבה מאוד מששים יש בבור אם מותר לבשל ממנו תבשיל בשר לכתחילה

תשובה נ"ל דלכתחילה נמי מותר שהרי כבר נתבטל בכמה ששים שיש מים בבור והגם דמור"ם ז"ל סי' צ"ט ס"ו כתב כזית חלב שנפל למים ונתבטל בס' ואח"ך נפל מן המים לקדרה של בשר מותר אע"פ שאין בבשר ס' נגד החלב שהרי נתבטל במים ומשמע מזה לכאורה דדוקא בדיעבד אם נפלו המים לתבשיל אך לא יטילנו לכתחילה כבר כ' הרב עצמו בתורת חטאת כלל פ"ה אות י"א דאפי' לכתחילה מותר ליתן המים לתוך הקדרה של תבשיל ושכן