שואל ונשאל חלק א קמא

דכיון דסכין זו הצרכנוה בדיקה ונבדקה ונמצאת כשרה איך אתה פוסלה מלשחוט בה עתה לכתחילה ואם אתה אומר שצריך לבודקה שנית שהבדיקה שנעשית לאחר שחיטה אינה בדיקה גמורה מיחזי כחוכא ואיטלולא] וכן נהגתי אני הצעיר תמיד וכן זכורני שכן נוהגים השוחטים החרדים אל דבר ה' ואין לחוש להמקילים בזה שלא אמרו כהלכה. ולדעתי המעט יש לכופם לבדוק י"ב בדיקות וכ"ש שאין ללמוד מהם. ובמ"א הוכחתי דגם מה שהם אומרים שכן המנהג וגו' ליתא וכייפינן להו לבדוק י"ב וכאמור [וכ"כ היש"מ ח"א ס' ה'] הכו"ח ביום ה' לחדש אב יה"ל התרס"ח ליצירה ע"ה כלפון כהן סילט"א

סימן ס"ה

שאלה בועה שבשיפולי האומה שבין החיתוכים אם היא כשרה

תשובה מרן ז"ל בש"ע סי' ל"ז ס"ד כתב דשיפולי היינו תחתית האומה אבל לא החיתוכין שבין אונה לאונה ולפו"ר היה נראה דרישא לא דמי לסיפא דברישא נקיט תחתית ומשמע שהוא הסוף של האומה או של האונה ממש והוא המקום המשופע המחודד שבסוף ובסיפא מסיים אבל לא החיתוכין ומשמע דבא לומר דחיתוך הוא דלא הוי שיפול אבל כל חידוד דוד הוי שפיר שיפול ותו קשה דמהיכא תיתי לן לחשוב החיתוכים לשיפול ונ"ל פשוט דלשון חיתוך הנזכר בזה אינו ר"ל האמצעיות שיש בין אינה לאינה אלא ר"ל מקום שנחלקת ונחתכת האונה לשתים או לשלש ולא קאי רק לאשמעינן שלא נחשוב אותו חידוד שיש בין אונה לאונה לשיפולי שאין זה שיפול דהשיפול הוא תחתית ממש וכ"ן מדברי מור"ם ז"ל שכ' ע"ז וי"א דבכ"מ שיש שם חידוד מקרי שיפולי ריאה ואי איתא דגם מרן מטריף בחידודין ולא בא להכשיר רק באמצע החיתוך מהחידוד ולמטה א"כ לא שייך כלל לומר ע"ז וי"א וכן מתבאר מדברי מרן הב"י שכ' בשם הסמ"ק והכלבו דשיפולי ריאה ר"ל כל חודי חתכי האונות והאומות בין מלמעלה בין מן הצדדים וסיים ע"ז וכתב מהר"י ן' חביב שמאחר שהמפרשים לא ראו שורש לאסור בועה בשיפולי ריאה אלא דברי ה"ג נשמע לכל מי שיפרש דבריו להקל דר"ש בן חפני מכשיר בשיפולי אונה ואפי' בלא היקף וטעמא לפי שהיא במצר החזה והוא רביתיה גם בספר צדה לדרך כתב בשם חכמי טוליטולה כי שיפולי הוא על תחתית האונה או האומה ולא על החיתוכן שבין אונה לאונה כמו בתחתית ההר תרגומו בשיפולי טורא וגו' ע"ש וזכורני כי ראיתי דומה לזה בקונטרס שחיבר ה"ר מתתיה ז"ל על הטרפיות וכתב שכן המנהג ומשמע דמרן בש"ע נקיט שיטת צל"ד בשם חכמי טוליטולא עפ"י הכרעת מהר"ם ן' חביב הנז' ודעמיה ודברי הצ"ל מבוארים דבא לאפוקי גם החידודים דהרי טעמו ונימוקו דהוי כמו בשיפולי טורא שהוא תחתית ממש ומור"ם ז"ל חייש לסברת הסמ"ק והכלבו וא"כ לדידן דבתריה דמרן גרירי יש להתיר בפשיטות וכ"ן שהבין ה' מהר"א אזולאי בכונת מרן כמ"ש המחב"ר אות ז' שכתב שלדעת הרב כ"ש למעלה במקום שהיא דבוקה לשורה ואם מרן בא לאפוקי רק חיתוכים ממש אין מקום ללימודו זה וכ"ש דכבר כתב מרן בשם מהר"ם ן' חביב ודעמיה דשומעים בזה למי שמקיל וכאמור ותו דהו"ל ס"ס גמור שמא כהמתירים בועה בשיפולי לגמרי ואת"ל דאסורה שמא אין זה שיפולי כלל ושיפולי אינו אלא תחתית וכהסוברים כן [ובפרט בשיפולי אונה דכמה פו' מתירין אותה ונוסף עוד ס' אחר ועי' להדרכ"ת ס"ק ר"ו ע"ש]

וראיתי להפר"ח ס"ק כ"א שעל מ"ש מרן תחתית וגו' כתב וז"ל לאפוקי חיתוכין שבין אונה לאונה אבל כל קצוות הריאה אפילו לו מן הצדדים נקראו שיפולי שהרי הריאה כשהיא בגוף הבהמה אינה שוכבת אלא תלויה וא"כ בכל הצדדים היא תלויה וסופה ליפסק ולינקב ע"ש ולכאורא דבריו סותרים מה שפירשנו דלפי דבריו נראה דבא לאפוקי חיתוכין ממש אמנם כד דייקינן פורתא מתבאר לנו דחיתוך שכ' הפר"ח אינו אלא על מקום הנחלק ונחתך