שואל ונשאל חלק א קמ
Sho’el Ve-Nishal part 1 140 · שואל ונשאל חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ואנן בדידן פה אי ג'רבה לפי הרשום בזכרוני הכי נהגינן להשליך אחד או למכרו לגוי ושכן הורו ב"ד שקדמונו והטעם נלע"ד שלא יהיה ח"ו כחוכא ואיטלולא אצל ההמון לומר דהרי אחד מהאוכלים אכל טריפה ודאית וכ"ש אם יאכלם אדם אחד אפי' זה אח"ז דיאמרו דודאי זה אכל טריפה ואינם מבינים דמן התורה חד בתרי בטל ועוד נראה דחיישי נמי לסברת יש מי שאוסר לאכלם אדם אחד ולכן משליכים אחד מהם וממילא אין כאן לזות שפתים מההמון ולא חששת יש מי שאוסר וכאמור ונראה דאין להקל ואין לזוז ממה שנהגו וכאמור [וכ"כ בספרו הבהיר ברית כהונה יו"ד מע' יו"ד אות י"א] הכו"ח ביום כ"ז אייר התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א
שאלה אם בדיקת הסכין שלאחר השחיטה צריכה אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא כקודם השחיטה או סגי לה בהולכה והובאה לבד
תשובה מדברי הגמ' בחולין דף י"ז ע"ב דאר"פ צריכה אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא ועוד איזה מימרות שם וכ"פ עמודי ההוראה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל מבו' להדיא דבבציר מהכי לא מיקריא בדיקה וכ"ן דעת מרן ז"ל בב"י ובש"ע וכן יש להוכיח מדברי' הרשב"א ז"ל סי' תקצ"ד שלא פוסל את שמעון שבדק ב' פעמים מהי"ב מצד דנמצא אחריו פגימה ופסקו מרן בש"ע סי' ח"י סי"ט והיינו משום דלא גמר כל הבדיקה [ש"מ דלא הויא בדיקה כ"א י"ב בדיקות] וא"כ לפי מה שמבואר בחולין דף יו"ד דצריך בדיקותא בין כל חדא וחדא וכ"פ הרי"ף והרמב"ם פ"א ה' כ"ד והרא"ש ז"ל פ"א פיסקא ט"ו והטור ומרן בב"י ובש"ע סי' ח"י סעיף י"א הא ודאי דבדיקה הראויה קאמרי אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא ואף כי לא ביארו כן להדיא סתמו כפירושו וא"ץ ביאור וכן ראיתי להרמב"ם ז"ל שכתב להדיא בהלכה כ"ג צריך לבדוק אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא וסיים וצריך לבדוק כן אחר השחיטה ובתיבת כן הורנו להדיא דהוי ממש כאותה בדיקה דקודם השחיטה. וכ"ן להוכיח מדברי מרן ז"ל בסעיף י"ב שכתב אע"פ שבדק קודם השחיטה צריך לחזור ולבדוק אחר השחיטה ובתיבת לחזור מבאר לנו דאותה בדיקה ראשונה חוזר ושונה אחר השחיטה וכן מוכח ממ"ש בס"ג ואם עבר ולא בדקה תחילה ואח"כ בדקה וגו' ואי איתא דהבדיקה דאחר השחיטה בעלמא אינה כראשונה א"כ זו שלא נבדקה ראשונה לא הי"ל למרן ז"ל לכתוב בסתם ואח"כ בדק דמשמע בדיקה דאחר שחיטה כדעלמא דבנ"ד צריך י'"ב כיון שלא נבדקה ראשונה והיל"ל ואח"כ בדקה אבשרא וגו'. וכן ראיתי להש"ך ז"ל ס"ק ט"ז ולהפר"ח ז"ל שכתבו משמע דהיינו בדיקה כהלכתה אבשרא ואטופרא וגו' וסיים הפר"ח ע"ז ועיקר וכ"כ הד"מ בשם הכלבו דגם בדיעבד אם נמצא פגימה מצדדי הסכין טריפה ולכן צריך גם בסוף השחיטה לבדוק אתלת רוחתא בבשרא וטופרא וכ"כ שם באות ז' בשם מהרי"ל
ואף דכתב בשם ש"י דא"ץ י"ב דהוי הפסק כבר תמה ע"ז הש"ך ממ"ש מרן ז"ל סי' י"ט וכ"ש דלא שח רק בודק גם הפר"ח ז"ל מסיק דלא כהש"י וכ"פ הכרתי ופלתי וכ"כ השמ"ח דאחר שחיטה צריך י"ב בדיקות וביאר בתב"ש ס"כ דפשוט דסתם בדיקה י"ב ושמדברי רש"י בחולין דיו"ד ע"ב בד"ה למפסל דדין בדיקה שאחר שחיטה ושבין השחיטות אחד הוא ] אה"ב וידי"ן רי"מ נר"ו העיר דדברי הד"מ בשם מהרי"ל והש"ך והפר"ח מיירי רק בבין שחיטה לשחיטה ושמא בלאחר שחיטה אין מצריכין בדיקה גמורה דהא בלאח"ש הראב"ד והרז"ה וזולתם ס"ל דא"ץ בדיקה כלל והפר"ח עצמו דעתו כן אלא דלדינא כ' דיש להחמיר עכת"ד ולי הצעיר נר' פשוט דראיותיו של אמו"ר הרה"ג המחבר זצ"ל הכ"מ ברורין דהש"ך והפר"ח דייקי לשון מרן שכתב צריך לבדוק דמשמע בדיקה גמורה ולשון זה עצמו כתבו מרן גבי אחר שחיטה וכן התב"ש למד כן מדברי הש"ך אף דמיירי רק בין שחיטה לשחיטה גם לענ"ד הדבר מוכרע מצד הסברא