שואל ונשאל חלק א קלט

שם ע"ש ומעתה בנדון דידן שהדבר מסופק ואין כאן תדיריות י"ל דגם העה"ש ז"ל מודה להתיר ועוד נר' דהו"ל ס"ס ספק אם עשאו בשביל הישראל או שקר הוא אומר ואת"ל דבשביל הישראל שמא העיקר כהב"ד או כמו שפירשתי בעניו' בכוונת הרשב"א ז"ל ואם בדאורייתא מתירין כשיש ס"ס כ"ש בדרבנן ועוד יש להתיר בנ"ד דהפר"ח סי' תצ"ו במנהגי איסו' אות כ"ג ס"ל דאין לאסו' כל שלא ציוה אף שיודע שמבשל לו ע"ש וא"ל דהוא מפ' דברי הרשב"א כהב"ד או כמ"ש בעניו' וכיון שכן יש להתיר בפשי' מט' דסד"ר ולקולא וכשאר פלוגתות בדרבנן וכ"ש למה שמסורת בידינו ללכת אחרי הפר"ח שרוב דבריו סולת נקייה כמ"ש הש"א והי"מ נר"ו

ומ"מ, נלע"ד דלא יפה עושים באיזה מקומות שנותנים לגוי שעורים לקלות אותם להם ולעשות להם התבלין ולטוחנם לקמח הנז' וכיוצא דבכה"ג הוי ממש אומר לו בשל לי. ונראה דזה נשתרבב בכפרים מחסרון ידיעה שלא שתו לב שיש בזה חשש איסו' בחשבם כי אותו הכלי הנק' חממא'ס שקולין בו אינו עשוי רק לזה וכמו שאנו רגילים ולא חששו שהגוי מטגן בו בשר וכיוצא. ולכן צריכים שיכשירו את הכלי תחי' או שיהיה כלי חדש וישראל עומד על גבו ויש להודיע זה לרבים למקומות שנכשלים בזה זהו הנלע"ד בזה וצ"י י"מ וימ"ן הכו"ח ביום טו"ב אייר התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ס"ג שאלה ג' כבשים שלמים ואחד מהם נטרף ונתערבו אי אמרי' בכה"ג חד בתרי בטל או"ד חתיכה הראויה להתכבד היא ואפי' באלף לא בטלה

תשובה מרן ז"ל בסי' ק"א ס"ג כתב בסתם דאם אינה מבושלת לא חשיבה ראויה להתכבד וכן כבש שלם או חתיכה גדולה יותר מדאי לא חשיבה ראויה להתכבד וסיים דיש חולקים בכ"ז ומסיים מור"ם ע"ז וכן נוהגים דהיינו כי"ח. אך אנן בדידן נראה דבתריה דמרן גרירי שסתם ויש להתיר כדעת מרן ז"ל אפי' בלא הפ"מ ודוחק שבת וכיוצא וכ"ש באם איכא הפ"מ או דוחק שבת וכיוצא והפר"ח ז"ל ס"ק ט"ו נראה דדעתו כמרן זולת בהא דחתיכה חיה דס"ל דחשיבה ראויה להתכבד ושכ"ד מרן ז"ל בסי' ק"י והכי נקיטנן ע"ש ואפ' בנ"ד דאיכא תרתי שהיא חתיכה גדולה והיא חיה ודאי דיש לסמוך על סתם מרן ז"ל וכן כתב הפת"ת סק"ד בשם הח"ס סי' פ"א דחתיכה גדולה וגם חיה להרשב"א והר"ן והרא"ה והרמב"ם ומרן ז"ל והפר"ח לא הויא חהר"ל ועם שרמ"א אוסר (ואינהו בתריה דמור"ם ז"ל אזלי) בהפ"מ צירפתי עוד קולא אחרת שהיה קצת ספק אם יצאה המחט מחיים וגו' ע"ש וא"כ לדידן דבתריה דמרן גרירין יש להתיר גם בלתי שום צירוף אחר ואפילו בלא הפ"מ. וכן ראיתי להרב ישי"מ נר"ו סי' קע"ה שכתב דסמכינן ע"ד מרן ז"ל שסתם אפי' בלתי הפ"מ וכ"ש בהפ"מ וכ"ן דעת מהר"ש עמאר הב"ד השיו"ב ז"ל אות ג' אלא דבהא דהחתיכה חיה נראה דאין להתיר בלא הפ"מ כיון דהפר"ח דעתו דנקיטנן לאסור וכן דעת העה"ש ומדברי מרן סי' ק"י הוכיחו כן דנראה דחזר בו ממ"ש כאן אך בהפ"מ צ"ע איך יש לעשות ונראה דאם יש צירוף איזה צד אחר להקל יש להקל גם בכה"ג בהפ"מ ובלתי הפ"מ וצד אחר להקל צ"ע עוד בעה"ו [עי' להה"ג המחבר ז"ל בתשובה אחרת זמנה י"ג סיון תרפ"ז דמסיק להקל בהפמ"ר או גם בהפ"מ בצירוף צד קולא אחרת וכ' שכן מסיק מר בריה בחיבורו בית אברהם ע"ש]

ולענין אם צריך להשליך כבש אחד מהם או כלם מותרים ובטלי ברובא לדינא מבואר בסי' ק"ט דמותר לאדם אחד לאכול כלם כל אחת בפ"ע אך לא שלשתם יחד ויש מי שאוסר לאוכלם אדם אחד אפי' זה אח"ז ומשמע דיש לחוש לכתחי' לדברי יש מי שאוסר דאלת"ה למה כתבו ביש מי שאוסר אלא דטפי עדיף לחוש לזה לכתחי' וכ"כ מור"ם שם להדיא אלא דמסיים שם דיש מחמירין להשליך אחד או ליתן אחד לאינו יהודי ואינו אלא חומרא בעלמא.