שואל ונשאל חלק א קלז

והגם דראינו בנ"ד דנקב י"ל דאתרמי נקב זה ואנחנו לא נדע הסיבה אך לא לחדש לחוש ג"כ לנקב אחר. ועוד נל"ל דלא יש כח בקיסם זה רק להיותו ברוחב מושכב באותם בתים דעור אותם הבתים דק מאד ובהתמדה דחק ונכנס אך לא יש בו כח לנקוב את העור בשלימות מעבר עבר ועם כי גם בנ"ד נכנס מעט גם בעיר היינו לרוב התמדתו שם נכנס קצת לרוחב אך לא שינקוב כי כח העור דוחהו ואין להחזיק ריעותא מה שלא ראינו לומר דהיה בו קוץ והוסר

גם אין לחוש לשמא כשנקב נקב מעבר לעבר ואח"כ נקב גם העבר השני ולכן שני הראשים הם מבפנים ועלה בשר עליהם מבחוץ חדא דאין דרכו לנקוב וכאמור ותו דא"כ היה ניכר הפרש בעור באותו מקום משאר העור דכשעולה הבשר על העור עולה על פני כלו ומ"מ להיות לא מצאנו הדבר מפורש יש מי שלא רצה לסמוך על זה וסמכנו להתיר במ"ש ה' כו"פ הב"ד הפת"ת סי' מ"א ס"ק י"ד דבמקום שיש צדדים להקל אפשר לצדד ע"ש גם כ' שם משם ה' תולדות יצחק שסתר ראיות הצ"ץ ז"ל והעלה להקל בהפ"מ בתחוב מצד אחד ע"ש. גם השו"ג ז"ל כ' דנהגו להתיר ואין אוסרים רק במעל"ע ע"ש וכן בנ"ד היה הפ"מ ודוחק שבת ולכן סמכנו להתיר ולע"ד אם כה יסכים מוה"ר מהר"ם שתרוג נר"ו יש להתיר בשופי בנ"ד גם בלתי הפ"מ ולא דוחק שבת עי' בישי"מ סי' צ"ה ח"א שהסכים להתיר] ע"ה כלפון הכהן סילט"א

סימן ס'

נשאלתי מהחה"ש והכולל כמה"ר ר' שלמה מאזוג' יצ"ו בענין אשה חולנית שקשה לה להביט בבית הסתרים לבל תשאר שערה אחת וחוששת פן ואולי נשאר. לעד"ן דאם באה להחמיר בזה כדרכה יכולה לעשות הסם הידוע לנשים שאינו משאיר כלום כפי הנשמע ואם קשה לה זה מאיזה סבה נלע"ד דאינה צריכה לחוש אולי נשאר ודיה בזה שתעשה כפי יכלתה ותדיח ותחוף היטב דהרי אעיקרא דדינא נראה דהעיקר כדברי ה' שיו"ב ז"ל סי' קצ"ח אות ב' דבדיעבד די ברחיצה יפה יפה ומ"ש ה' הנז' משם ה' אדמ"ק ז"ל לאסור מהא דקיי"ל אם מקפיד עליו חוצץ כבר השיב ע"ז ה' הנז' שם מימי טהרתה ועיבורה וכונתו לע"ד דהא דכתב מרן ז"ל סי' קצ"ח ס"א וכיוצא דהדבר תלוי בקפידא היינו באם מקפדת תמיד בכך ולא כנדון זה דמקפדת רק לטבילה לצאת מידי כל ספק של הדחה יפה יפה או משום נקיות וכיוצא וכיוצא וא"כ ימי טהרתה ועיבורה יוכיחו. ומ"ש להוכיח מדברי הש"ך רס"י קצ"ט היינו ששם מבואר דדי בהדחה יפה יפה מדינא. וא"כ מלבד דהכרעת החיד"א נר' עיקר וכאמור ובדיעבד שריא וה"ה לאנוסה עוד בה דספיקא הוא דשמא לא נשאר כלום ואת"ל נשאר שמא ה' כהחיד"א ואפי' בדאורי' ס"ס שרי וכ"ש בדרבנן והגם דאפשר מיהא לברר ע"י זולתה כיון דיש קושי וטורח הרבה בזה נר' דיש להתיר זהו הנלע"ד בזה

סימן ס"א

ומה ששאל בענין אשה חולנית ויראה פן תתעבר אם מותרת לכבד ביתה בחמין וכיוצא ששמע ע"ש ידי"ן הרמ"ה נר"ו שהתיר למניקת לשים צמר באותו מקום לפ"ת דברתי עם ידי"ן הנז' נר"ו ואמר כי שקר ענו בו ומעולם לא התיר כלל וכפי זכרונו עמד ע"ז כבר מדברי הראשונים ובשיטה מקובצת כתובות ונראה לו דלדינא יש להחמיר יותר ממה שהחמירו האחרונים ואין פנים להתיר רק ע"י לבישת טבעת המסוגלת לכך וכיוצא שאין שום קלקול בידים עכת"ד נר"ו וכן אני הצעיר לפנים נשאלתי על הטבעת הנז' וכתבתי להתיר וכן ראיתי למז"ק מהר"ם הכהן ז"ל שהתיר בזה: