שואל ונשאל חלק א קלד
Sho’el Ve-Nishal part 1 134 · שואל ונשאל חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →תשובה לענ"ד אין מכל זה שום הערה וע' להרמב"ם ז"ל בפ' הנז' ה"ג שכתב להדיא דבזה"ז שאין ביהמ"ק ואין לנו מזבח כפרה אין שם אלא תשובה וגו' ע"ש ואזדא לה הערה ג' דכך היא המסורת ביד רבותינו חכמי הש"ס דבזה"ז תשובה לבד סגיא וכן יש להוכיח ממסכת שבת די"ב דרבי נתן אומר שרבי ישמעאל בן אלישע קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמנה ע"ש וא"א דמהני במקום החטאת תענית וצדקה וכיוצא או דיש חיוב לזה מדינא לא היה צריך לזה כלל. וגם ודאי דלא היא מתאחר מלתקן כנז'. א"ו דמדינא אין לנו אלא דברי הש"ס והם הם דברי הרמב"ם ז"ל וכאמור. ומצד זה דכתבו המקובלים איזה חומרות ותיקונים ואיך יחלקו על הש"ס דבר זה הוה ורגיל יום יום כמבואר בהכנה"ג או"ח בכללים בדרכי הפוסקים כלל א' ב' והנמשך לזה ובהרדב"ז ורבים זולתו ראשונים ואחרונים וע"ע לה' בר יוחאי ז"ל ומה שנראה לי בפשר דבר זה הוא דהש"ס הוא הדבר שיש להורות בו לכל ישראל כעם ככהן אך דברי הקבלה וסתרי תורה אינם רק לשרידים אשר ה' קורא וליחידי סגולה הבאים להחמיר על עצמם גם שלא מן הדין והוא הוא מ"ש בעניו' במכתבי הקודם לזה. גם מדברי הפוס' בה' שבת אין להעיר מזה דמקור דין הוא בסי' של"ד במור"מ סכ"ו והוא מדברי מהרא"י בכתבים סי' ס' ואינו אלא דרך עונש וקנס לפי מה שהדיין עיניו רואות לגדור את הפרצה ולא דינא כיעו"ש ואחר זה נמשכו הבאים אחריו לקנוס ולענוש כן למען ישמעו כל העם וייראו. הלא תראה דשם כתוב להדיא דעכשיו דהדור תש כח יש להקל וגו' ואי הוי דינא אין מרחמין בדין. ועוד אי הוי דינא היו מביאין הוכחה ומקור לזה מהש"ס וע' להרמב"ם ז"ל בהקדמתו לספר היד דכללות התורה ופרטותיה היא בש"ס ותוספתות וכן מדברי מור"ם יו"ד סי' קפ"ה ס"ד אין מקום להעיר על זה דאינו אלא על הדרך הנז' לגדור פרץ שלא יבואו להקל באיסור שהרי מקור דבריו הם מדברי מהרא"י הנז' וכאמור ובדורנו זה אשר בעוה"ר אם באנו להחמיר על השבים יש לחוש לנעילת שערי תשובה דעתי הקצרה כמ"ש כמכתבי דלפי האיש ולפי הענין יש להקל או להחמיר למי שבא ויכול להחמיר וכאמור הכו"ח ביום ז"ך אב יה"ל התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א
נשאלתי עוד מהרב הנז' הי"ו על מ"ש בעניותי [בסי' הקודם] דבזה"ז שאין ביהמ"ק קיים הכל תלוי בתשובה מדינא דאי איתא למה הוצרך רי"ש בשבת די"ב לכתוב על פנקסי קריתי והטיתי וכו' לכשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמנה וגו' הלא די היה בתשובה
תשובה אני לא כתבתי דמי שחטא בזה"ז ושב בתשובה ונבנה ביהמ"ק בימיו דפטור מהקרבן דודאי כל שנבנה ביהמ"ק בימיו חייב להביא חטאתו קרבן ממש מלבד התשובה אלא דבזמן שאין ביהמ"ק הכל תלוי בתשובה וא"כ שפיר כתב כן רי"ש דהיה מצפה שיבנה בהמ"ק בימיו או בדרך ספק והיה אז חוב זה עליו ושלא ישכחהו כתב כנז'. וכפי הנראה כת"ר נר"ו הבין דלעת"ל אחר תחה"מ יביא חטאתו הנז' ואין זה נראה דמי יביא לו פנקסו אז. ועוד דאחר המיתה ב"מ נעשה חפשי מן המצות ומאי דהוה הוה ומה תועלת בהקרבתו למה שהיה חייב בעולם הזה אלא כדאמרן ומדינא חייב להקריב היה. והרי זה דומה למי שחטא בזמן שביהמ"ק קיים ואח"כ נשבה וגלה לחו"ל דודאי בשוב ה' את שבותו לארץ ישראל חייב להביא קרבנו וכן מתבאר מדברי התוס' בשבועות דנ"ו ע"א ד"ה את שזכר כת"ר נר"ו וזהו דעתם לענ"ד
ומזה לק"מ ג"כ מדאמרו כל הקורא בתורת עולה דודאי לא יועיל זה כשיבנה ביהמ"ק ולא בזמן הבית דבעינן קרבן ממש וכמבואר בש"ס ופוסקים דלא כתבו זה כלל שיועיל למי שאין לו וכיוצא אלא שיהיה עליו חוב וכיוצא. ועוד נלע"ד דמאמר זה אינו אלא דברי אגדה