שואל ונשאל חלק א קלג

בפושרים אם מבצבצת אם באו לבדקה במים קרים כגון שאין מים פושרים מצויים אי שפיר דמי או לא

תשובה אפילו במקום שנהגו לבדקה במים קרים כבר צווח ע"ז הכנה"ג הגהב"י אות ר"ץ וביטל אותו מנהג כיעוש"ב וכ"ש שאין לנהוג כן מחדש ומ"ש ה' ישיב משה ז"ל סי' כ"ה ד"ה ומה שתמהת לישב מנהג זה אינו נראה חדא דודאי להכנה"ג דרב גובריה ורב חיליה יש לשמוע דדעתו לבטל אותו מנהג ותו דכיון דאפשר לעשות כהלכה בפושרים מי זה ירשנו לעשות שלא כהלכה ולהציב סניגורין וטעמים לדבר ותו דאיכא ס"ס להחמיר שמא הלכה כהאוסרים הנפיחה ואת"ל כהמתירים שמא הלכה כאחרים שזכר הר"ן דל"מ בדיקת מים קרים ותו דהיא גופה הנפיחה קולא גדולה היא נגד הדין ורוב הפוסקים ומרן ז"ל וכמ"ש הפר"ת ז"ל בארוכה סי' ט"ל ס"ק (ל"ב] עש"ב והבו דלא להוסיף עלה לגדוש הקולות קולא על קולא והאמת ניתנה ליאמר שכ"ז נמשך רק מחסרון ידיעת הבודקים ומחסרון האזהרה ואפילו ריח מנהג אין כאן וא"כ בודאי דיש לכופם לבדקה בפושרין ואם אין פושרים יטריפו. ובעיקרא דמילתא לא ידעתי מה קושי יש במציאות הפושרים הלא יכול למלאת פיו מים עד אשר ירגיש שהוסרה קרירותם והם כשאר הרוק שבפיו ואז יבדוק בהם וכן נוהגים פה אי ג'רבא יע"א בקיץ ובחורף

סימן נ"ד

נשאלתי מהחה"ש והכולל כמה"ר ר' שלמה עאג'וז יצ"ו על מה שנשאל במי שתקפו יצרו ונגע באשתו בימי ליבונה דרך תאוה. ונתחרט ומבקש תשובה

תשובה הענין הזה נחלק לב' אופנים לדינא. ולקבלה וסתרי תורה. ולדינא מבואר בהרמב"ם ז"ל בפ"א מה' תשובה ה"ד דהעובר על מצות ל"ת שאין בהם כרת ולא מיתת ב"ד ועשה תשובה תשובה ויוה"כ מכפר ע"ש וא"כ ראוי לו להתחרט חרטה גמורה עד שיעיד עליו יודע תעלומות שבאמת נתחרט ולא ישוב לזה החטא ויתודה עליו וכמ"ש הרמב"ם שם בפ"ב ה' ב' ע"ש. וביום הכפורים הבא לקראתינו לשלום בעה"ו יכוין בודויו ע"ז או יותר טוב שיתודה ע"ז בפרטות והו"ל תשובה תולה ויה"כ מכפר דאפילו לשיטת הרמב"ם דקריבה לערוה בלאו מ"מ אין בו לא כרת ולא מיתת ב"ד אלא דהוא דאורייתא וכפי זכרוני שכן גם ד' מרן ז"ל ואכמ"ל בזה ולדעתי הקצרה יש להורות בזה"ז כהרמב"ם בה' תשובה אך הבא להתחסד ולהחמיר ולצאת ידי דברי המקובלים. ע' לה' מצות ה' בסופו ביום כ"ט ער"ח באות י"ב שכ' דאם לא בא וכו' או הבא וכו' יתענה ארבעים יום ע"ש וכבר כ' החיד"א ז"ל ביוסף בסדר סי' ג' לפדות התענית ע"ש ולפי זכרוני ששמעתי שהוא מ"מ ד' צולדי של הזמן העבר שהם לערך פרנך מ"מ בזה"ז לפי הכסף ולפי היוקר ועוד לערך הכסף הם כשני פרנך מ"מ ולכן אם בר הכי הוא יפדה כנז' ויתענה אפילו יום א' או בה"ב ויתודה בהם והשאר יפדה ודיו בזה אפילו לצאת ידי חכמי הקבלה וכאמור. הכו"ח ביום י"ג אב יה"ל התרפ"ט וש"ר ממני הצעיר ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן נ"ה

נשאלתי מהחה"ש והכולל כמה"ר ר' שלמה מאגו'וז הי"ו אודות מ"ש בעניותי [בסי' הקודם] דלדינא העובר על מל"ת דיו התשובה ויוה"כ וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מה' תשובה ה"ד ע"ש ממה דדברי הרמב"ם מקורם בש"ס ואיך חכמי הקבלה יחלקו ע"ד הש"ס. וממה דהפוסקים בה' שבת כתבו כפרות למחלל שבת והם פשטנים. וממה דבזמן שביהמ"ק היה צריך קרבן זולת התשובה: