עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשואל ונשאל חלק א

שואל ונשאל חלק א קלב

Sho’el Ve-Nishal part 1 132 · שואל ונשאל חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

לראובן או לשמעון שיראים ממנו שמא הוא יהיה סיבה לאיחור או לביטול שכירותם וכן אם למשל יצטרכו ויהיו דחוקים בפרנסתם ומזה יהיה נחוץ להם הלואה או מקנת איזה דבר בהקפה א"כ צריכים הם להחזיק טובה למלוה אותם או למקיף אותם ואף אם יזהרו שלא להחזיק טובה ושלא יחניפו כי בודאי מיירי בב"ד יראים וחסידים עכ"פ אתי להו זה ממילא כמי שמקבל איזה מתנה מחבירו כמ"ש מרן בס"ב אם קדם וגו' וא"כ הדיין רוצה וגו' ומסיים מור"ם כגון שיודע שנתקרב דעתו לזה הרי דאין בידו להסיר ההתקרבות דאתיא ממילא ובעל כרחו

ומעתה בנ"ד כיון שהב"ד עצמם לוקחים מהכיס הכללי של הצבור אשר ממנו נותנים לעניים ולהב"ד אם באים לגבות איזה פסקא מהק'"ק הם צריכים להחזיק טובה למשלם בקלות ולהפך למאחר מלשלם וכ"ז בפסקא שפוסקים על כל הקהל כל אחד כפי ערכו וכ"ש וק"ו אם הוא בדרך נדבה כל אחד מה שנדבו לבו דודאי המתנדב בעין יפה מחזיקים לו טובה ולהפך המתנדב בעין רעה וצריכים א"כ להחניף או להחזיק טובה לאיזה מהם והגם דאין כל הכסף להב"ד לבד רק לשאר עניים ג"כ מ"מ הרי כאלו חלק ממנו להב"ד. ועוד כי נמשך מזה בזיון גדול להב"ד כאלו חלקם שואלים בפיהם ואם אמרו גמירי צורבא מרבנן אפיתחא דאינשי לא מיהדר כ"ש וק"ו להב"ד שהרי אפילו בזה"ז שאין לנו דין ת"ח כתב הרב פלא יועץ דהדיין דין ת"ח יש לו ע"ש במערכת משפט ודין וביותר דיש לחוש דיקל כבוד הב"ד בעיני ההמון שנראה להם כאלו הב"ד עבדים ומשרתים להם ככתוב ועבד לוה לאיש מלוה וכ"ש וק"ו מי שנהנה ומתפרנס מחבירו שלא בתור הלואה רק בתור נדבה ומתנה. ועוד יש לחוש לבזיון הב"ד שאם למחר בא לכפותו ולהכריחו באיזה דבר יהיה קשה לו זה אחרי שכבר מוחזק בטובה ממנו וגם ההמוני נדמה בעיניו כי הדיין ידידו ואוהבו ומשועבד לו ויוסיף להתריס ולפעמים ירמוז רמזים לזה ופני הדיין משתנים ככרום באופן דלע"ד בכי הא נר' שלא לבד שיש להתרחק מזה אלא גם איסור יש בדבר זה משום והייתם נקיים מה' ומישראל וקצת יש לחוש לאיסור חילול ה' ח"ו ובפרט אם יבואו ב' בעלי הדין לפניו והנותן בעין יפה עולה זכאי בדינו והנותן בעין רעה עולה חייב בדינו מצד מציאות הנדון דאז החייב יהרהר או ידבר בלבו קשות על הב"ד אך כ"ז הוא אם הוא באופן דכל אחד נותן כפי נדבת לבו אבל אם יש כמו ב"ד מהק"ק מיוחדים לפסקת צדקה כמו שנהגו לעשות ג' כתות ומשלשתם לוקחים השליש אזי אין בזה כ"כ חשש כיון שאין הב"ד פוסקים כלום ומ"מ ממדת חסידות ראוי להתרחק גם מזה אפילו אם לא יצטרכו לשום הכרח וכפיה

אבל במקום שצריכים הב"ד לאיזה הכרח וכפיה יש לידון בדבר דנקראים נוגעים בדבר ואסור לדון בזה אלא דיש לידון בזה מצד המנהג וכמ"ש בש"ע סי' ל"ז סכ"ב וסי' ז' סי"ב ע"ש וכן לפי הנראה המנהג פה לפני הב"ד שקדמונו נו"ן שהיו כופים בפסקת הקהל עם שזה נכנס אל כיס הק"ק אלא שילד"ח דלא חשיב זה מנהג דהראשונים נו"ן לא ידענו איך נהגו דאולי לא היו כלל נהנים מהצבור. או שי"ל שאין זה נחשב למנהג רק להוראה וכמ"ש השיו"ב יו"ד סי' רי"ד סק"ג ע"ש ומ"מ לפי הנראה יותר דהק"ק אז היו עושים פה ובכל העיירות עפ"י הב"ד כל כפיותיהם והכרחותיהם שהיה כח ב'"ד יפה מהממשלה יר"ה וצי"ב עוד ומ"מ במה שנוגע למדת חסידות ולחששת לזות שפתים והחזקת טובה בנדבת כל אחד לפי מה שנדבו לבו שזה הוא מחודש בזה"ז ממש ולא היה נהוג לפנים כי לא ידעו רק הפסקות וההערכות ע"פ ג' כתות ודאי דיש להמנע מזה בין מדינא בין מתורת חסידות כי אין בזה שום מנהג וכאמור הכו"ח ביום ב' אב יה"ל התרפ"ו ע"ה כ'לפ'ון משה הכהן סילט"א

סימן נ"ג

שאלה סירכת שוה"ל שאומרים השוחטים שנוהגים פה אי ג'רבא להתירה בנפיחה ולבדקה