שואל ונשאל חלק א קכט

שכתב לפניהם שפיר דמי דכיון שהאות צורתה עליה כשהפרידה מחברתה לא הוי ככותב וגו' מבואר להדיא דכל מיני דיבוק שיש בין אות לאות מותר להפרידם שהרי כל אות מהם צורתה עליה ואינה נפסדת צורתה ע"י דיבוק זה ומשמע מזה דאפילו תינוק א"ץ מדלא הזכיר תנאי זה כמו שזכרו אח"כ במ"ש וה"ה וגו' ותינוק וגו' דמשמע דבההוא הוא דצריך תינוק אבל בב' אותיות שנדבקו א"ץ לבדיקת תינוקות. ומשמע עוד מסתמיות דברי מרן ז"ל דכל האותיות שוים הם בזה מדלא מחלק בין אות לאות וטעמא רבה איכא דע"י הפרדה אין זה כותב כסדרן כיון דבלא"ה נמי היא נקראת אות והגם דכתב ה' קול יעקב ס"ק צ"ב צ"ג צ"ד צ"ה לפסול באותם אותיות נ"ל דזה דוקא לענין חק תוכות אבל לא לענין כסדרן וראיה לזה מדלא כתב ההנ"ז כלום בדיני כסדרן שאלו יהיו פסולים. ועוד נלע"ד דגם לענין חק תוכות דעת מרן ז"ל שם שכתבו אם נדבקה אות לאות בין קודם שתגמר בין אחר שנגמרה פסול ואם גרר והפרידה כשר ולא מקרי חק תוכות מאחר שהאות עצמה היתה כתובה כתקנה וגו' ע"ש ולא מחלק בין אות לאות נראה דס"ל דלא שנא ובכל האותיות יש להכשיר ע"י הפרדה ואין לחוש למה שיש לצדד דבהנהו גווני הוי שינוי אות וא"כ אנו אין לנו אלא דברי מרן ז"ל וכ"ש לענין כסדרן די"ל דלא פליגי וראיה מדלא הגיה ה' הנז' כלום וכאמור וכ"ש אם תינוק דל"ח ול"ט קוראים כהלכתן

סימן מ"ט

שאלה ס"ת שנקרע בו קרע באותיות ממש באופן שאי אפשר לתקנו רק להחליף אותה יריעה האם סגי בזה או צריך להחליף שלשה יריעות

תשובה מרן ז"ל בסו"ס ר"פ ס"ב כתב דס"ת שבלו ממנו יריעות וגו' צריך להחליף שלש וגו' והיינו ג' יריעות של שלש שלש או יותר וכמבואר מדברי הבאה"ט ס"ק ז' בשם הח"ץ דיריעה לאו היינו דף כיעו"ש וא"כ נר' דה"ה בקרע אבל מדברי הש"י והב"ד הבאה"ט שם נראה דבקרע א"ץ להחליף ג' יריעות ודי ביריעה אחת ע"ש וא"כ בנ"ד דנקרע די ביריעה אחת. ואף אם ימצא פלוגתא בדרבנן שומעין להקל ועוד דאין ראוי לגרום פיסול לב' יריעות אחרים כיון דיש סוברים דדי באחת וע' לה' אמת ליעקב במשפט קרע היריעה אות י"ד שכתב להדיא בשם ה' שארית יוסף סי' מ"ט דדוקא ביריעה שבלה צריך להחליף ג' אבל אם נפסלה מחמת קרע א"ץ לסלק רק היריעה האחת שהיה בה הפיסול לבד וסיים א"כ בנ"ד שהס"ת היה חדש אלא שנקרע נר' פשוט דאפי' לא החליף אלא היריעה הא' מתכשר וכ"ש דבדיעבד אינו פוסל בה ע"ש ולעד"ן עוד לומר דגם לכתחילה אין לו להחליף רק יריעה א' דלמה יביא את ב' היריעות הנשארים לידי פיסול כיון דבקרע א"ץ להחליף רק אחת וכאמור. ואם היה בא להחליף יותר מאחת מעכבים על ידו ולאו שפיר עבד וכאמור והפלא מה' אמת ליעקב ז"ל שלא כתב כן וכאמור. וע' ג"כ לה' לדוד אמת דנקיט לה בלשון דיעבד ולא ידעתי למה ואולי יש חולקים על ה' שארית יוסף ולכן בדיעבד שפיר סומכין עליו וצ"ע עוד באחרונים ע' לה' פרפראות לחכמה למהר"י זרקא ביוסף חי דמ"ד ע"ד שהאריך בזה ע"ש וע' לה' רב פעלים ח"ג יו"ד סי' כ' מ"ש בזה וע' להאבנ"ץ סוס"י ר"ף] ובמקורן של דברים וע' להפת"ת סי' ר"ף ס"ק ג' דנראה דיש סוברים דאפי' בקרע מחליף ג' יריעות ע"ש

סימן נו"ן

נשאלתי מידי"ן החה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מכ'לוף עידאן נר"ו על מה שנהגו פה שאין מגלחים כל שלשים יום אפילו על שאר קרובים שאין מתאבלים עליהם האם יש יסוד לזה ואם מותר מי שנהג כן לגלח בימי המצרים מי"ז תמוז והלאה אם חלו השלשים בימי המצרים דהו"ל כתכפוהו אבליו או לא. והוא נר"ו צדד להקל לגלח גם בתער בימי המצרים ושאלני לחוות את דעי לו: