שואל ונשאל חלק א קכח

דגם לב וקרקבן אין פוסל רק ככרתי שכל שהאש מוריק ככרתי מוריק כמ"ש מרן ז"ל בב"י ע"ש ולכן מרן ז"ל לא אסר בלב וקרקבן וכבד רק בככרתי דהיינו המין הנקרא אכ'צ'ר בערבי שהוא כעשבים וירקות וכרתי ודומיהן ולאפוקי ירקות הזהב והביצה ודומיהן ומעתה נלע"ד דגם אם נשלקו והוסר מהירקות איזה דבר מעט או הרבה ונשאר עכ"פ מראית הירקות הנקרא אכ'צ'ר בערבי טריפה ולא מהני מה שנחסר כלום דכיון דגם אם היה כן מתחלתו היה נטרף אין סברא כלל דעתה שנחסר מהירקות יהיה מותר אחרי שאין אותה תוספת בירקות היא הגורמת הטריפות אלא הגורם לטרפיות הוא הגוון הירקות אכ'צ'ר וכאמור והגם דכתב הרדב"ז ז"ל בחדשות ח"א סי' רל"א וז"ל ועוד אני מוסיף שאם שלקן ונסתלק הירקות מן האדומים או האדמימות מן הירוקין אע"ג דלא חזרו לגמרי לגוון הראשון כשרים דאם איתא שהוא מחמת האש ע"י השליקה היה מוסיף בשינוי המראה ע"ש וא"כ מינה ומינה היה מקום לומר דאם נחסרה מהירקות שהיתה ע"י השליקה יש פנים לומר דאם איתא דמחמת האש הי"ל להוסיף בירקות ולא היה נחסר וכמ"ש הרדב"ז מ"מ נר' דאין זה אמור רק באם נסתלקה וסרה הירקות לגמרי והיו אדומים ולא כגוונם הראשון דאז י"ל דאי איתא דמחמת האש הי"ל להוסיף ע"י השליקה בשינוי המראה אבל כל דליכא רק חסרון מהמראה ועדיין הירקות אין מזה הוכחה דאפ' דמחמת האש לפי טבע עוף זה לא תהיה הירקות רק כמו שעמדה עתה אחר השליקה ומה שהיה יתר על זה טרם השליקה אינו עומד ומחמת איזה סיבה חיצונית נוספה על העיקר וע"י שליקה עמדה כראוי וכיון דהמראה הזה עצמו הוא אוסר מלפני השליקה אוסר גם עתה אחרי השליקה וכאמור וכ"ן דעת המחב"ר ז"ל סי' נ"ב אות ט"ו שכתב נשתנה הכבד ירוק ככרתי או כתכלת או קרוב למראות אלו פסול וכ"כ שם [באות ה' ד"ה ולכל] בין ככרתי וירד'י וכל גוונים דשייכי ביה בין כתכלת שהוא וזו'ל הכולל כמה גוונים למינייהו הכל יש להטריף ע"ש ועוד יש להוכיח דכרתי לאו דוקא מדאיתא בגמרא חולין דף (נ"ו ע"ב ומרן רס"י נ"ב] ירוקין שהאדימו והיינו בני מעים ובאמת הבני מעים אינם ממש כמראה הכרתי רק חסר הרבה מגוון זה כידוע ואפ"ה קרי להו ירוקין וכידוע שאין בבני מעים שום מראה ירקות הנקרא אכ'צ'ר בערבי רק דע"י היות שם הצואה בבני מעים ומראה הצואה דומה לשחרות וירקות לכן נראה מבחוץ לבני מעים כאלו יש בהם צד ירקות אכ"צ"ר קצת. וכ"ז אני אומר לפי מצב העופות של עירינו הנקראים תרנגולים ותרנגולות ואולי המקומות גורמים שינוי ושל שאר המקומות ירוקים הם אכ'צ'ר אך מ"מ נראה דעכ"פ לא יהיה כ"כ שינוי מובדל הרבה רק דעכ"פ אפשר שיהיה בהם צד ירקות אכ'צ'ר אך לא ככרתי או עשבים וירקות שהם כמראה המרה וא"כ יש ללמוד מזה ג"כ דירוק ככרתי לאו דוקא אלא כל שיש קצת ירקות אכ'צ'ר הוא בכלל זה. וע' למהריק"ש ז"ל בערך לחם דעל מ"ש מרן ככרתי כתב משמע דאין לפסול בירקות דומה לאודם ודבריו לכאורא תמוהים דמה ענין ירקות לאודם ונראה ברור דכוונתו בזה דמרן מתיר בירקות השני הדומה לזהב וחלמון ביצה וכיוצא אצפ'ר בערבי שאלו הירקות שלהם יש להם קצת דמיון לאודם ולזה ממה דכתב מרן ככרתי דייק לה כנז' וכאמור ומינה ומינה דירקות הדומה לכרתי דהיינו אכ'צ'ר בערבי דעת מרן לאסור דאי איתא דמ"ש מרן ככרתי בדוקא א"כ מכ"ש וק"ו הדומה לאודם והי"ל להשמיענו טפי דבירקות הדומה לכרתי עצמו אם הוא כהה ואינו דומה לכרתי ממש מותרת וכ"ש הירקות השנית הדומה לאודם אלא ודאי דבכל מין ירקות אכ'צ'ר בערבי יש לאסור וכאמור

סימן מ"ח שאלה בי'ת ותא'ו של וכתבתם ופ'ה ותא'ו של ולטוטפת שנדבקו זב"ז במזוזה אם מותר לתקנם ולהפרידם או לא

תשובה מדברי מרן בש"ע סי' ל"ב סכ"ה שכתב אבל להפריד האותיות הדבוקות אחר