שואל ונשאל חלק א קכז

תשובה ה' פני אריה סי' מ"ה כתב דאותיות הנטפלים לה' מאחריו הגם דאינם נמחקי' אין האיסור דאורייתא אלא דרבנן ושכ"כ המ"ב סי' נ"ז והט"ז סי' רע"ו סק"ז ומהר"ם מלובלין סי' קי"ב ובסי' מ"ו החזיק דיעה זו ודחה דעת הלבוש דנראה מדבריו שהוא דאורייתא ע"ש ובאמת דמדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' יסודי התורה שכתב דמכין אותו מכת מרדות אין הוכחה לע"ד שהוא דרבנן די"ל דהוי דאורייתא ואין לוקין עליו דאז מכין אותו מכות מרדות וכמ"ש הרמב"ם עצמו בפ"ז מה' מ"א ה' י"ו דהחוטין והקרומין נראה דהם מדברי סופרים ואם תאמר מן התורה אין לוקין עליהם אלא מכת מרדות ע"ש אלמא דגם בדאורייתא שייך מכת מרדות וכאמור אלא די"ל לדברי מהר"ם מלובלין דכל כי הא צריך הרמב"ם לבאר דהאיסור דאורייתא ואין לוקין רק מכת מרדות כמו שביאר בה' מ"א ע"ש ועוד נלע"ד להוכיח דהוא דרבנן מדמתיר ת"ק למחוק וא"כ מסתברא דאין להרחיק המחלוקת כ"כ דלמר מותר ולמר אסור מדאורייתא וע' להנו"ב ז"ל מהדורא קמא יו"ד סי' שכ' משם רב אחד בזמנו דהוי דרבנן והסכים שם על ידו ע"ש וכ"ן דעת הח"ס סי' ר"ס והב"ד הפת"ת סי' רע"ו ס"ק י"ב ע"ש וכיון דכל הפוסקים הנז' ס"ל דהוי דרבנן נראה דהכי נקיטנן וא"כ בפלוגתא נראה דסד"ר הוי ולקולא

והנה ה' פני אריה סי' מ"ה בכתב אלהיך במקום אלהים דעתו למחוק הכ' בין שטעה וכתב כ' במקום מ' בין שחשב שראוי לכתוב אלהיך דכיון דהוי בטעות לא אמרו רבנן שתתקדש ע"י השם עש"ב והב"ד הפת"ת סי' רע"ו ס"ק י"ג וכתב שם שכן דעת ה' בני יונה אבל דעת הח"ס ז"ל אסור למחוק הכ' רק יקלוף הכ' ע"ש וע"ע לו שם ס"ק י"ב. ומ"מ נלע"ד דכיון דלה' פני אריה ולה' בני יונה מותר למחוק הגם דהח"ס אוסר כה"ג דלא אפשר בקליפה מרוב דקות הקלף יש לסמוך על המתירים. ועי"ל דגם הח"ס לא כ"כ רק בדאפשר אבל בלא אפשר מודה להמתירים. ועוד דסד"ר מיהא הוי ולקולא וכאמור. וראיתי לה' קול יעקב נר"ו בסי' רע"ו אות ל"ה שכ' בשם הח"ס לקלוף ולא למחוק ולא הזכיר כי ה' פני אריה וה' בני יונה דעתם להתיר גם למחוק ונראה דהשמיט דעת המתירים בכונה דכל דאפשר לקלוף דהוי לכל הדיעות גם להח"ס ודאי עדיף אבל בדלא אפשר כגון דהקלף דק מאוד סומכין על המתירין וכאמור. גם מלשונו שם מוכח דסברא אחרונה שזכר אינה עיקר אלא חומרא מדכתב ויש מחמירין ולכן נלע"ד כדכתיבנא דכל דלא אפשר לקלוף שרי וכאמור הכו"ח ביום כ"ו סיון התרפ"ח ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן מ"ז

שאלה עוף שנמצא כבדו ירוק ולא ככרתי ממש אבל נוטה לירקות הכרתי והעשבים דהיינו אכ'צ'ר באלערבי אך לא כ"כ וכן אם נשלק הכבד שהיה ירוק ככרתי והוסר הירקות הנז' וחזר כמראה הנז' שאינו כמראית שאר הכבדים אבל לא ירוק ככרתי ולא נודע אם נפלה לאור אם יש לחוש לזה או"ל

תשובה נראה דמ"ש מרן ז"ל סי' נ"ב ס"א והוריקו ככרתי אין הכונה להגביל כמות הירקות שתהיה כמו מראה וגוון הכרתי ממש אלא מפני שיש מיני ירקות האחד כזהב וכיוצא ונקרא בערבי אצפ'ר והשני ככרתי וכיוצא ונקרא בערבי אכ'צ'ר ולזה חמר והוריקו באותה ירקות הדומה לכרתי ר"ל אכ'צ'ר ולעולם כל מין אכ'צ'ר בכלל זה והדבר מוכרע ממקומו דהרי בש"ס במשנה ובגמרא בחולין דף (נ"ו ע"א] לא נזכר כלל כרתי וא"כ איך ובמה יושם גבול בדבר דדוקא ככרתי ולא זולתו אבל כי מפרשינן דבא לאפוקי מראה הזהב וכיוצא הנקרא בערבי אצפ'ר א"ש דמבואר בטור בשם הרשב"א דב' מיני ירקות הם ירוק ככרתי וירוק כביצה והפוסל בכבד של עוף הוא ככרתי שהכבד ירוק כביצה אם הוא שמן ע"ש ועוד ביאר הרא"ה