שואל ונשאל חלק א קכו

נימא דרק אינו עובר על בל תלין אבל איסורא איכא וכן יל"ד מדברי מרן דנקט אסור דמשמע דבחלוקה שנית אין כאן איסור וממילא כיון שאין כאן איסור גם לכתחילה עושין כן וכן יש ללמוד ב' סעיפים אלו דלכבודו מותר לכתחילה מדברי הרדב"ז סי' שי"א והגם דהתם ביש בזיון אדרבא דידן עדיף דהוי לכבודו. ועוד מתבאר זה מדהתיר מרן במלינו להביא לו מקוננות דמ"ל מקוננות מ"ל מקוננים ומספידים דודאי אם יהיה בלילה אחר חצות לא ימצאו מספידין כראוי לפי כבודו. ועוד יש להתיר מפני כבוד הצבור שרוצים להשתתף בזה דומיא דהשמעת עיירות אי הוי שם מטעם כבודם או משום כבוד המת וזה ברור ופשוט לע"ד. הכו"ח ביום א' אדר התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן מ"ה

שאלה באיזה אופן יכולים לשתות המים בעת התקופה כמו למשל לתינוקות או לחלשים או לבריא שאינו רוצה להיות צמא

תשובה הרבה אופנים יש א') לבשל את המים ולהרתיחו וכמ"ש הש"ך ביו"ד סי' קי"ו ס"ק ו' דהעולם אומרים שאין לחוש במבושל וכבוש ומלוח משום תקופה. ושם נתן סמך לזה עפ"ד הרמב"ם בפי"א מה' רוצח ושמירת נפש ה' ט' דמי כבשים ומי שלקות אין בהם משום גילוי דארס הנחש והוא מהירושלמי בפ"ח דתרומות וא"כ ס"ל דה"ה דאין בכה"ג משום ארס התקופות וסיים דטוב להחמיר בזה להניח ברזל עליו ע"ש ופה אין מנהגינו כן אלא מבשלים המים ומשקים לתינוקות ולחלשים ולבריאים שאינם רוצים להיות צמאים בלתי שום ברזל. וכ"ן מדברי הפר"ח סי' תכ"ח ע"ש ובעיקר הטעם נלע"ד דכל שנתבשל לא הוי בכלל שאר מים אלא הוי כמו משקה משאר משקים והפה שאסר בתקופות מחשש נזק דהיינו מנהג העולם הוא הפה שהתיר כשיהיו המים מבושלים. ומ"מ יש שנותנים איזה דבר להתבשל עם המים כמו טאי או שעורים וכיוצא. ועוד נלע"ד ע"פ מה שאומרים הרופאים דכשמרתיחים המים מתים ממנו כל מיני מיקרו'ב שבו וא"כ אפשר דמזה עצמו היה נמשך הנזק של התקופות על ידי המיקרו'ב וכיון שמתו כל המיקרו'ב שבו תו אין בו נזק וברוך היודע. הב') לתת ברזל במים כל זמן התקופה וכמ"ש הש"ך שם בשם מנהגי מהרי"ל ע"ש וכ"ן מדברי מור"ם בא"ח סי' תנ"ה ס"א וכ"כ הפר"ח סי' תכ"ח דנוהגים להניח ברזל במים דאז אין רשות למזיק אלא דסיים שם בשם שיירי כנה"ג בשם דרשות מהרי"ל שיהיה הברזל חדש ושיתלנו בחוט או משיחה ע"ש וסיים עלה ולא נהגו כן ע"ש ולע"ד לא כתב כן מהרי"ל רק לענין המים שלנו שלא יהיה הברזל ישן שיש לחוש לאיזה התדבקות חמץ וכן תלייתו בהחוט או משיחה כדי שיהיה באמצע ולא יחמם את המים אשר סביבו אם יהיה למטה אבל בעלמא א"ץ לזה ולכן לא נהגו בעלמא כן וכמ"ש הפר"ח ז"ל וע' להמ"א סי' תנ"ה ס"ק ט' דמשם בארה דהטעם למשיחה היינו משום מים שלנו שלא יכניס ידו בהנחת הברזל או בהוצאתו ויתחממו המים ע"ש. הג') שיש לחתום את המים וכמ"ש המ"א סי' תנ"ה ס"ק ט' בשם הר"מ משם הגמ"נ ע"ש. הד') שישים מעט מלח במים כמ"ש המ"א שם בשם הר"מ בשם הגמ"ן ע"ש. הה') נלע"ד שיכול לתת חלק אחד יין ושלשה חלקים מים וכמ"ש בש"ס דדרי על חד תלת והגם דאין היינות שלנו כ"כ חזקים מ"מ כיון שמשתנה בטעמו ומשתנה במראהו מהמים יש לסמוך ע"ז להקל אלא שלא מצאתי כעת הוכחה לזה וצ"ע עוד בזה בעה"ו הכו"ח ביום י"א תמוז התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן מ"ו

שאלה הכותב מזוזה על קלף דק מאוד ובמקום אלהיכם כתב אלהיך האם מותר לגרור ולמחוק הכ' פשוטה ולכתוב כ'ף מ'ם: