שואל ונשאל חלק א קכה

חיה דס"ל דחשיבה ראויה להתכבד ושכ"ד מרן ז"ל בסי' ק"י והכי נקיטנן ע"ש וא"כ בנ"ד דאיכא תרתי שהיא חתיכה גדולה והיא חיה ודאי דיש לסמוך על סתם מרן ז"ל וכ"כ הפת"ת ס"ק ד' בשם הח"ס סי' צ"א דחתיכה גדולה וגם חיה להרשב"א והר"ן והרא"ה והרמב"ם ומרן ז"ל והפר"ח לא הויא חהר"ל ועם שרמ"א אוסר (ואינהו בתריה דמור"ם ז"ל אזלי) בהפ"מ צרפתי עוד קולא אחרת שהיה קצת ספק אם יצאה המחט מחיים וגו' ע"ש וא"כ לדידן דבתריה דמרן גרירין יש להתיר גם בלתי שום צירוף אחר ואפילו בלא הפ"מ. וכ"ר לה' ישיב משה נר"ו סי' קע"ה שכ' דסמכינן ע"ד מרן ז"ל שסתם אפי' בלתי הפ"מ וכ"ש בהפ"מ. וכ"ן דעת מהר"ש עמאר הב"ד ה' שיו"ב ז"ל אות ג'. אלא דבהא דהחתיכה חיה נראה דאין להתיר בלא הפ"מ כיון דהפר"ח דעתו דנקיטנן לאסור וכן דעת העה"ש ומדברי מרן סי' ק"י הוכיחו כן דנראה דחזר בו ממ"ש כאן אך בהפ"מ צ"ע איך יש לעשות ונראה דאם יש צירוף איזה צד אחר להקל יש להקל גם בכה"ג בהפ"מ. ובלתי הפ"מ וצד אחר להקל צ"ע עוד בעה"ו. ועי' לההמ"ח בתשו' זמנה י"ג סיון התרפ"ז דמסיק להקל בהפמ"ר או גם בהפמ"ו בצירוף צד קולא אחרת וכ' שכן מסיק מר בריה בחיבורו בית אברהם ע"ש]

ולענין אם צריך להשליך כבש אחד מהם או כלם מותרים ובטלי ברובא. לדינא מבואר בסי' ק"ט דמותר לאדם אחד לאכול כלם כל אחת בפני עצמה אך לא שלשתם יחד ויש מי שאוסר לאכלם אדם אחד אפי' זה אה"ז ומשמע דיש לחוש לכתחילה לדברי יש מי שאוסר דאלת"ה למה כתבו ביש מי שאוסר אלא דטפי עדיף לחוש לזה לכתחילה וכ"כ מור"ם שם להדיא. אלא דמסיים שם דיש מחמירין להשליך אחד או ליתן אחד לאינו יהודי ואינו אלא חומרא בעלמא ואנן בדידן פה אי ג' רבא לפי הרשום בזכרוני הכי נהיגנן להשליך אחד או למכרו לגוי ושכן הורו ב"ד שקדמונו והטעם נלע"ד שלא יהיה ח"ו כחוכא ואיטלולא אצל ההמון לומר דהרי אחד מהאוכלים אכל טריפה ודאית וכ"ש אם יאכלם אדם אחד אפי' זה אח"ז דיאמרו דודאי זה אכל טריפה ואינם מבינים דמן התורה חד בתרי בטל ועוד נראה דחיישי נמי לסברת יש מי שאוסר לאכלם אדם אחד ולכן משליכים אחד מהם וממילא אין כא לא לזות שפתים מההמון ולא חששת יש מי שאומר וכאמור ונראה דאין להקל ואין לזוז ממה שנהגו וכאמור (וכ"כ בספרו הבהיר ברית כהונה יו"ד מערכת יו"ד אות י"א] הכו"ח ביום כ"ז אייר התרפ"ן ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן מ"ד

שאלה אחד מרבני הכפרים אשר סביבותינו ה"ה ס' חכם לב מילידי עירנו חל"ש בעירנו בלילה בשעה שלוש או ארבע אחר צה"כ ואם יקבר בלילה לא יהיה כ"כ קהל במטתו כי עד שיוכן הקבר והנלוה לזה תהיה הקבורה רק אחרי שעה או שתים מחצות הלילה ורוב הקהל יהיו ישנים אז וגם הרבה מהקהל יצטערו אי שפי"ד להניחו עד הבוקר לכבודו ולכבוד הקהל ואין לחוש משום לא תלין

תשובה מבואר בדברי מרן ז"ל בש"ע סי' שנ"ז ס"א דאם הלינו לכבודו להביא וגו' או כדי שיבואו קרובים או להשמיע עיירות אין בזה איסור ומבואר בלבוש שיבואו קרובים לקבורתו או להשמיע עיירות הסמוכים ע"ש והיינו שיבואו בני העיירות הסמוכים לקבורתו וכ"ש בנ"ד שיבואו בני העיר לקבורתו דאחר חצות לילה ודאי לא יבואו אפי' עשירית הק"ק הי"ו. וכ"ש שזה הנלב"ע ת"ח ומורה וחכם שמת הכל כקרוביו כדאיתא במס' שבת דף והגם דאין לנו דין ת"ח בזה"ז כבר כ' ה' פלא יועץ אות משפט ודין דהדיין דין ת"ח יש לו ע"ש והגם דלענין שאר פרטים לא נהגו לחשבו כקרוב מ"מ לענין הכבוד וההספד מקפידים לכבדו וכ"ש דהק"ק רוצים בכך. גם מבואר מדברי הלבוש דמותר גם לכתחילה ולא