שואל ונשאל חלק א קיט

אם אירע שהושמו תחילה מים קרים במקום הסירכה אי מהני תו לבדקה בפושרים או לא

תשובה מבואר בב"י סי' ל"ו בשם רש"י דבקרירי לא משום דמטרשי שמקשים אותה כאבן ואם אין נקב בקרום העליון ויש נקב בתחתון מתקדע העליון מחמת שהוא קלוש ומים הקרים מותחים אותה כשמתקשה ע"ש וא"כ לפ"ז אין חשש אם יבדוק בקרים דאדרבה מחמיר הוא דהא דלא עבדינן קרים כדי שלא יטריפנה והיא אינה טריפה וכשלא בצבצה בקרים כ"ש שלא תרצבץ בפושרים אך לדעת הר"ן בשם אחרים הביאו מרן שם כתב דמטרשי לה וסותמים הנקב וא"כ החשש הוא שמא באמת נקובה וע"י המים הקרים נסתם הנקב וא"כ לפירוש זה אם בדיעבד שמוה בקרים תו לה מהני לבדקה בפושרים וכמ"ש מרן הב"י ז"ל שם להדיא וז"ל ונראה שאם שמו הריאה לתוך מים חמין לבדקה שוב אין לה בדיקה שהרי נתכווצה מחמת המים החמין ונסתמו הנקבים ולפירוש שכ' הר"ן בשם אחרים הוא הדין אם נתנו אותה לתוך מים קרים שוב אין לה בדיקה ע"ש ומשמע מלשונו ז"ל דאפי' הושמה פעם אחת בחמין לכ"ע או בקרים לדעת אחרים תו אין לה בדיקה וכ"כ מור"ם ז"ל סי' ל"ו ס"ד ואם שמו אותה פעם אחת במים חמין או קרים שוב אין לה בדיקה אפי' בפושרים וציין למרן הב"י בשם הר"ן ע"ש וכ"ן דעת הפר"ח ז"ל ס"ק ח' וכ"כ העה"כ סי' י"ג אות י"א בשם הסכמת האחרונים להטריף אם הושמה אפי' בקרים וכי"א דכתב הר"ן אבל הפר"ת ז"ל ס"ק ז' פסק דאם שמוה במים קרים חוזרים ובודקים אותה בפושרים ושריא וכך הוא מורה הלכה למעשה ע"ש ונראה דלדידן דבתריה דמרן גרירין אין להתיר אפילו שמוה פעם אחת בקרים דמדברי מרן בב"י נראה דחייש לסברת אחרים שזכר הר"ן וכן מבואר בדברי מור"ם ז"ל להדיא שכן דעתו ושכן הבין בדעת מרן ז"ל וכל שכן דכן הסכמת הרב פר"ח והאחרונים ז"ל. ומ"ש ה' שבת אחים ז"ל דיש להתיר בבהמת ישראל עפ"ד הפר"ת ז"ל ע"ש לעד"ן דאין לסמוך ע"ז נגד דעת מרן ז"ל. גם מלשון הגמרא דקאמר בקרירי לא דמטרשי נראה דהוי דומיא למ"ש בחמימי לא דמכווצי שזו סיבה לקלקול הבדיקה וכפירוש הר"ן בשם אחרים גם פשט לשון הגמרא מורה דכל דנסתם תו אינו נפתח דאלת"ה היל"ל דבדקינן לה בפושרי לבד ואנא ידענא דלכתחילה הכי עבדי' ומדהוצרך לומר בקרירי לא בחמימי לא משמע דאם הושמה בחמימי או בקרירי תו לא מהני לבדקה בפושרי והגם דאין זה מוכרח כ"כ מ"מ כיון דהפר"ת ז"ל משום דלא נזכר בדברי הרמב"ם שלא לעשות בחמימי ובקרירי הוכיח דאין זה רק לכתחילה כיעו"ש א"כ מדברי הגמרא דקאמר בקרירי לא בחחימי לא משמע דמעכב גם בדיעבד. ועוד דכיון דלא מצינו בגמרא דאם הושמה בקרירי מהניא לה בדיקה דפושרי מאן מפיס לדעת הטבעים ולומר דלא נסתם הנקב עי"ז. ומזה נראה דזהו טעמו של הרמב"ם שלא הוצרך לומר בחמימי לא ובקרירי לא דודאי כל דכתב דבעינן פושרים תו אין לנו מקום מדעתינו להתיר חם הושמה בקרירי ועוד דקרירי דומיא דחמימי וכמו דבחמימי מודה הפר"ת דלא מהניא לה בדיקה יותר בפושרים גם לדעת הרמב"ם הגם דלא כתב דבחמימי לא לעכב ה"ה נמי להושמה בקרירי לדעת הרמב"ם דמה"ת לחלק בזה גם מ"ש הפר"ת דלהר"ן העיקר הוא הפירוש שפירש"י אינו מוכרח דהר"ן דרכו להביא פירש"י והפירוש שכתבו בסתם הם דברי רש"י ומ"ש ואחרים וכו' אדרבא נראה דהוא העיקר דהם רבים נגד רש"י ויחיד ורבים הלכה כרבים

ומעתה הדברים ק"ו לנ"ד דסרוכה לשוה"ל דלרוב הפוסקים ולדעת מרן ז"ל היא טריפה בהחלט ולא מהני לה שום נפיחה ורק האומרים דנהגו להתירה בנפיחה היינו משום דסמכו בזה על המתירים בנפיחה מפני שראו איזה קולות בסרוכת שוה"ל כמבואר בב"י גבי נענוע ומנהג קנדיאה וכיוצא וע' לה' ישיב משה ז"ל סי' כ"ה ע"ש דודאי אין להתיר אם כבר הושמה במים קרים דהו"ל ס"ס להחמיר שמא הלכה כהסוברים לאסור הנפיחה מכל וכל ואת"ל כהמתירים שמא הלכה כאחרים דכשהושמה במים קרים תו לא מהניא לה בדיקה בפושרים