שואל ונשאל חלק א קיח

הראב"ד מקודש כמהר"ר הכהן זלה"ה שזה טעות ושטות והעושה כן מאכיל טרפות לישראל ע"ש וא"כ ודאי דיש להם להטריף הסרוכה לעצם לבדו בפשי' ול"מ לה שום בדיקה וזה ברור יפשוט מאד לע"ד ואין כאן מקום להאריך יותר וש"ר החותם יום ב' כסליו תרפ"ט ע"ה כ'לפ'ון משה הכהן סילט"א

סימן ל""ב

שאלה גוי שהביא ביצי דגים והם אדומים האם מותר לאכול אותם או לא

תשובה מרן ז"ל סי' פ"ג ס"ח כתב דעכשיו פשט המנהג לקנות ביצי דגים בסתם בין שלמים בין נימוחים ואפי' מן העכו"ם ובלבד שיהיו אדומים אבל השחורים אין אוכלים אותם כלל והפר"ח ס"ק כ"ו והפר"ת ס"ק יו"ד תמהו הרבה ע"ז ומסקנתם דאין לסמוך על מנהג זה והפר"ת ז"ל כתב עוד דגם מ"ש מרן כנז' אינו אלא למקומו שכן ניסו ובחנו למקומם אבל בשאר מקומות אפשר דגם מרן אוסר ע"ש ומזה נ"ל דפה אי ג' יע"א שלא יש מנהג זה בינינו אין להתירם גם לדעת מרן וכ"ש לדעת הפר"ח והפר"ת ע"ש

סימן ל"ג

שאלה מי שאפה פתו אצל גוי בכבשן ולא הטיל קיסם בכבשן להתירו והוציאם הגוי מבושלים כל צרכם ובבוא הישראל וראה שאינם יבישים כ"כ כמו שרוצה הוא הטיל קיסם בכבשן ונתנם לגוי להחזירם להתיבש האם מותרים עי"ז או"ל

תשובה מרן ז"ל סי' קי"ב סי"ב בקרמו פני הפת וצריכה לתנור ומשביח באפייתו התיר לחתות אז וה"ה להטיל קיסם כמ"ש ה' אבני צדק ז"ל בשם מהרי"ל ותשובות מימוניות סי' כ"ב כיעו"ש אבל כשנתבשלה כל צרכה הגם דזה רוצה רק בפת יבשה נראה דאין פנים להתיר [דבטלה דעתו אצל כל אדם] ואי איתא הי"ל להשמיענו טפי דגם דנתבשלה כל צרכה שרי בכה"ג ועוד דתלי הדבר במשביח והיובש איננו שבח בפת ואפי' לדעת יש מי שאומר שם דגם דהוציא הפת יש תקנה להחזירו אם הוא משביח ע"ש מ"מ הרי בעינן משביח ועוד דלסתם מרן ז"ל נראה דכל שהוציא תו לא מהני להחזיר הגם דכשמחזירו משביח דאלת"ה במאי קמפלגי הסתם וריש מי שאומר הלא בשניהם בעינן דמשביח. ואפילו נימא דבהא פליגי דלסתם דוקא דלא גמר בישולה וליש מי שאומר גם דנתבשלה כל צרכה רק דעכ"פ משביח שרי מ"מ בנ"ד אין זה נקרא משביח וכאמור ועוד דאי איתא ביטלת דין פת שנאפית ע"י גוים דלעולם אפשר לייבשה יותר והגם דכ"ע לא בעו יובש ורק זה הא ודאי דלא תלי הדבר ביחיד כי תיקון רבנן אדעתא דכ"ע תיקון

אך אם יהיה הדבר בספק אם נתבשלה כל צרכה או עדיין צריכה לכבשן נלע"ד להתיר דהו"ל סד"ר ולקולא וכמ"ש השש"א בשם הת"ח והש"ך ע"ש. והגם די"ל ס"ס להחמיר דשמא נגמרה ואת"ל צריכה שמא הלכה כהאוסרים גם בקרמו פניה וצריכה כמ"ש בב"י מ"מ לאידך גיסא י"ל ס"ס להתיר דשמא כהמתירים של תנור האופה בשכר וכמ"ש השש"א ס"ג ואת"ל כמרן ז"ל שמא זו צריכה היא וכיון דאיכא ס"ס להקל וס"ס להחמיר נלע"ד דבדרבנן אזלינן לקו' כאלו אין כאן אלא ספק א' הכו"ח ביום י"ב סיון התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: סימן ל"ד

שאלה למה שאומרים השוחטים פה אי ג'רבא בסירכה לשומן הלב שנוהגים לחתוך את הסירכה מכל וכל ונותנים מים פושרים במקום הסירכה ונופחים היטיב ואם לא בצבצה מכשירי' אותה הגם דבשאר סירכות אוסרים אם הכל בהחלט ולא מהניא נפיחה כלל