שואל ונשאל חלק א קיז

סימן ל' לעי"ת גאכס יע"א

נשאלתי מהתה"ש הדה"מ כמהר"ר סוסו הכהן יצ"ו איך נוהגים פה אי ג'רבה יע"א בסרוכה לעצם לבדו

תשובה המנהג פשוט פה להטריף ואין מכשירין רק בסרוכה לעצם ולבשר ואפי' הרוב לעצם מכשירין בלא בדיקה ולעצם לבדו מטריפין בהחלט ולא מהניא לה בדיקה וז"פ וידוע מהראשונים והאחרונים ואשר חיים עדנה ה"ו וכן נמצא בכתבי הראשונים תלמידי הרה"ג מהר"א פרץ וזה לשונם אחרי העתקת איזה סעיפים ומסיים שם ע"כ העתקה מכתיבת יד מו"ר אהרן פרץ ושמעתי ממנו שאם נסרכה הגב דריאה לעצם ולבשר אפי' רוב הסי' בעצם כשרה ודיקא נמי לישנא דמהרי"ק ע"כ ובכ"י מהם מסיים אחר תיבת כשירה ודיקא נמי מאמרו דמהרי"ק בעצם לבדו וקרוב לזה נדפס בקרן דוד שבסו"ס שלום דוד ח"ב חוברת ב מהרה"ג מהרמ"ז זלה"ה בשם כ"י מהרצ"ך זלה"ה תלמיד מהר"א פרץ זלה"ה ע"ש ועוד סיים אח"ז ואם נראית כלה בעצם עבדינן נפיחה אם כשנופחים נראה מעט מהסי' בבשר כשרה וצ"ל טריפה עכ"ל ובכ"י אחר כתוב וגם שמעתי מן ר' רחמים כהן יז"ב (יזכר בטוב והוא ההמ"ח שערי רחמים אחיו של הרב מע"ן) על הא דאמרי' אין עצם בל"ב ומכשירין בשורים זה שטות גדול והא דאין עצם בלא בשר שבין הצלעות והעושה קולא זאת מאכיל טריפות לישראל ע"כ ועכ"ז מבואר להדיא דהעיקר כמנהגינו הוא להטריף הסרוכה לעצם לבדו בין בבהמה גסה בין בבהמה דקה וכמו שכן עושים גם עתה השוחטים הנז' היינו שנגררו אחר דברי מוהר"א פרץ ז"ל ותלמידיו שהיו רבנים ומורים פה וכן נראה מדברי מרן הב"י ובכ"מ להתיר אפי' רובה לעצם ע"ש ועי' להש"א ז"ל אות מ"ד שמחמיר ברובה לעצם אי ליכא הפ"מ ע"ש ופה אין מחלקין בזה ואין משגיחין אם יש בו הפ"מ או"ל וכיון דלא מצאנו חילוק זה אין להחמיר לע"ד וכמו שנהגו וכאמור

סימן ל"א

ומה ששאל אם בגאבס ג"כ צריכין לנהוג כן או ינהגו כמו שראה לטבחי מתא שקדמוהו להכשיר גם לעצם לבדו בלי שום בדיקה

תשובה זכורני דהראשונים אומרים כי עיר גאבס היו רבניה ותושביה הראשונים נפרדי' אי יע"א וכן זכורני כי החו"ש הדו"מ כמה"ר ר' יצחק בוכ' נר"ו מדי היותו במוכנין וראה מה שכתבתי בעניו' במזכרת נצח שבסו"ס חג הפסח כ' לי כמה טורי' למזכרת תודה אשר הרימותי מכשול זה בהדפסתי המאמר ההוא ובכלל כתב לי כי גם בעיר מולדתו גאבס יע"א אשר מנהגיה נגררים אחר ג'רבה הם מטריפים סירכא מחדוד לחדוד בין בבהמה גסה בין בבהמה דקה ולא מהניא לה נפיחה וכן זכורני שכן הסכים מוה"ר מהר"ם שתרוג זלה"ה בישי"מ ח"ב סי' ע"ה דגאבס נגררת במנהגיה אחרינו אי ג'רבה יע"א ע"ש וכן זכורני שכ"ד הרה"ג מהר"י זיתון זלה"ה באיזה ממכתביו למהר"ף עלוש זלה"ה ומהם במכתבו זמנו ר"ח סיון תרס"ה דגאבס אין להם מנהג בפני עצמם אלא או בתר ג'רבה או בתר תונס ועי' ג"כ לה' אהב משפט סי' כ"א דמ"ז ע"ב שכ"כ מהרס"ך דגאבס נגררת אחרי עירינו אי ג'רבה כנודע ממנהגי הטרפיות ועי' עיר לו מ"ש דדייני גאבס הקודמים הולכים בעקבות חכמי דור ודור אשר בעירנו הלזה כי הם תלמידי תלמידיהם ע"ש וכ"ש וק"ו בשחיטה וטרפיות דעין רואה ואזן שומעת דהכי הוי כאלו הם מתושבי עירנו ומה ששמע או ראה מטבחי מתא נראה דהם לא דייקי בזה שבראותם שמכשירים ברובה לעצם חשבו דה"ה לכולה לעצם דרובו ככולו או דבראותם דכשנראית לעצם לבדו ונופחים ונראית בבשר מעט מכשירין טעו בזה להכשיר בכולה לעצם או דשמעו טעות זה דאין עצם בלא בשר וכבר נתבאר משמיה דגברא רבא