שואל ונשאל חלק א קטז

בעלמא ואומר דלע"ד יש בזה ג' ספיקות הא') דכיון דהוא חדש שמא באמת לא השלים לימודו כראוי וראיה לזה שעשה הגרמה הנז' ותקינו בזה כי יבחן בשחיטת ג' עופות וג' בהמות לפני שוחטי מתא ויראו כי הוא בקי כראוי וכן ימסור להם ג' סכינים רצופים אחרי שיפגמו אותם ויראו כי היא מרגיש ובקי וכן ישאלוהו בדינים הצריכים לשו"ב ויראו כי הוא בקי וכן יבדוק לפניהם ג' בהמות ויראו כי הוא בקי בבדיקה ואם הוא רק שוחט עופות אין צורך רק למה ששייך לעופות ולא גרע זה ממי שבא מחדש ללמוד מלאכת שחיטה דמסמיכין אותו עי"ז והגם דלא עשה רק הגרמה מ"מ צריך להיות נבדק בכל הנז' דהגרמה זו גורמת לנו לומר שהסמיכה שלקח אינה כראוי ובאמת לא השלים והגם דרגילים ליקח סמיכה רק מעוב"י תונס או ג'רבה או טריפולי יע"א מ"מ בכי האי גוונא דכבר הוא מוסמך ורק חוששים שמא לא למד כראוי ה"ל רק גילוי מלתא בעלמא ויכולים לסמוך על בדיקות אלו גם במקום שאין רגילים להסמיך וכאמור ועי' למרן ז"ל יו"ד סי' קי"ט סי"ח בטבח שיצאו טריפות מתח"י מחמת שאינו בקי יש לו תקוה שילמוד ויחכם ע"ש ומינה לנ"ד

הב') כיון שהוא שוחט מוסמך ויצאה נבילה מתח"י (או טריפה) אולי צריך תשובה דפ' זה בורר כמ"ש מרן ז"ל ביו"ד סי' קי"ט סי"ז טבח שיצאה טריפה מתח"י אין לו התנצלות לומר שוגג הייתי והיינו דצריך לזה תשובה דפז"ב כמ"ש מרן שם סט"ו ע"ש אמנם כבר מור"ם שם סי"ח כתב דהיינו שעשה במזיד או מוחזק לכך אבל אם נוכל לומר שבטעות נעשה לו סגי בקבלת ד"ח ויעשה תשובה לפי ראות עיני הדיין ע"ש וכן ביאר הש"ך ז"ל בדברי מרן סקל"ג דבאדם שהוא יר"ש ומדקדק במעשיו כתוב בתשו' מהרי"ו סי' צ"א דאין מעבירין אותו ואמרינן בודאי משגה הוא ע"ש וכ"כ מרן ז"ל סי"א סי"ט ואם נראים הדברים שהיה כעין שגגה ושהוא אדם כשר מחזירין אותו ובלבד שיקבל עליו שלא ישוב עוד לדבר כזה ע"ש וכ"ן דעת מו"ה מהר"ם שתרוג זלה"ה בישיב משה סי' רס"ו ומנהג פשוט פה אי ג'רבה יע"א דבפעם הא' מעבירין אותו ל"י ואח"ך הולך לפני ג' ב"ד או לפני דיין ומצרף עמו שני ת"ח ומקבל עליו דברי חברות לפני שלשתן והיינו שמהיום והלאה יזהר שלא תצא תקלה מתח"י וא"כ לפמ"ש הרה"ג מעו"מ כקש"ת כמהר"ר חי עזריה זלה"ה אשר היה מאריה דאתרא בעיר ספאקץ יע"א במכתבו אלי שנת תרנ"ח אשר שלחתי ממנו העתקה להרה"ג מהרי"ע נר"ו וז"ל כי אנו נגררים אחריכם וכו' ע"ש וכ"כ הרה"ג מהר"י הכהן זלה"ה בספרו הליכות יעקב הנדפס בשנת תרע"ב במע' ח' חליצה וז"ל ולכן הלך לעיר ספאקץ שכל מנהג שלהם הוא מנהג שלנו שרוב הקהל שלהם הוא נפרד מעירנו זו ג'רבה יע"א ע"ש שעשו מעשה עפ"ז הוא והרה"ג מהרס"ך זלה"ה וכ"ן גם דעת הרה"ג מהרמ"ז מאזוג' זלה"ה ממה שלא הגיה ע"ז כלום בספרו דבר משה שבס"ס הליכות יעקב הגהות על הליכות יעקב ע"ש א"כ נראה דיש להכשיר עפה"א בהעברת ל"י וקד"ח בפני ג' וכמו שנהגו פה

הג') אם השוחט אינו יר"ש וחרד או שרגלים לדבר שעשה כן בזדון לפי ראות עיני הדיין בכי הא דתקנתא לפושעים לא עבדינן וכמ"ש מוה"ר מהרמ"ש זלה"ה בישי"מ סי' ד"ש עש"ב וצריך לזה תשובה דפ' זה בירר ולא שייכא בזה"ז כמבואר מדברי ה' הנז' סי' הנז' וא"כ יהיה מועבר ממלאכתי עולמית ואין אנו אחראין לו וממה דשאל ע"ז ידידיני בן דודי נר"ו למצוא לו תקנה נר' דאין שוחט זה מזה הסוג הג' וא"כ לא נשאר רק הס' הא' והס' הב' וכבר כתבתי מה שנלע"ד בזה ובזה והיו דברי אלה לא להלכה ולא למעשה עד אשר יסכים בזה רב העיר שם הוא הרה"ג מהר"י עזריה נר"ו ועל פיו יקום דבר להלכה ולמעשה וכאמור הכו"ח ביום ב' לחדש כסליו התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: