שואל ונשאל חלק א קיב

אדרבא נראה להקל דיכולים לומר קי"ל כהסוברים דסד"א לחומרא מדרבנן והגם דגם להסוברים דהוי דרבנן מחמירים בו טפי מ"מ הרי כל רבית דרבנן התירו ולא חילקו באיסורי דרבנן ותו די"ל דה"מ לכתחי' אבל בדיעבד לא החמירו ומ"מ הדבר צ"ע עוד דלא מפני שאנו מדמין עושין מעשה אה"ב ועי' לה' חיות דעת בחידושים סכ"א שכתב דומה לזה דאם כבר קבל הגזבר הרבית יכולים העניים לומר קי"ל ע"ש ושו"ר לה' מים רבים עצמו שהזכיר לקמן שצידד כסברת אמו"ר ההמ"ח הכ"מ זצ"ל בדיעבד מצד הקי"ל ומסיק שראוי לפשר ביניהם עש"ב] שו"ר בתשו' כ"י לידי"ן הרמ"ה נר"ו שכתב בשם ה' מים רבים יו"ד סי' ל"ח לאסור נכסי יתומים בדבר שהוא פלוגתא אי הוי א"ר או ר"ק ואינו בידי כעת הכו"ח ביום הנז' ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן כ"ג

שאלה קברות שנפלו ונהרסו מרוב הגשמים וצריך להם הוצאות גדולות לתקנם בבנין כדחזי להיות כבתחילה ויש מהם שלא נודעו בעליהם מרוב הזמן וצריכים א"כ לשלם עליהם מהכיס הכללי של הק"ק וכן אם נודעו הבעלים והם דלים ואביונים ויש מהם שהיורשים או שאר קרובים משלמים בעדם האם מותר להק"ק או ליחידים לפנות כל העצמות לזוית אחת למקום הראש את הכל ראשו על כרעיו ועל קרבו ולבנות על המקום ההוא הקטן ושאר החפירה ימלאו בעפר להקל משא ההוצאות או אסור לעשות כן וצריך להיות העצמות במקומן כמו שהיו בתחי' ולבנות על כל החפירה כקבר חדש ממש

תשובה דעתי הקצרה לאסור ואם יכולים הק"ק או היורשים והקרובים לבנותו כמות שהוא בלתי פתיחת קבר ובלתי שום תנועת המת ועצמותיו יעשו ואם אין ביכלתם יניחו הדבר כמות שהוא ויכסו את הנגלה ולא עוד ואם אפשר להקיף גדר או חומה מה טוב ואמינא לה ממ"ש מרן ז"ל יו"ד סי' שס"ג ס"א דאין מפנין המת והעצמות אפי' מקבר שאינו מכובד לקבר מכובד וכ"פ כל הפוס' ובאמרו המת והעצמות ודאי דאשמעי' בתיבת מת בהיות המת בבשרו ועצמיו ובאמרו עצמות אשמעי' דגם דנתעכל הבשר ולא נשארו רק עצמות וכ"כ ה' שמחת יהודה במס' שמחות פי"ג ה"ו דממאי דתניא ולא את העצמות מוכח דאפי' בעצמות איכא בלבול מתים ומזה תשובה להנוב"י מהדו"ק יו"ד סי' פ"ט שכ' דאחר שנתעכל הבשר ליכא בלבול וכן ה' יוסף אומץ סי' ט"ל העיר עליו בזה וכן ה' בנו של הנוב"י בשיבת ציון סי' ס"ג חלק על מר אביו ומסיק דגם בעצמות איכא חרדות הדין וכ"ן דעת ה' יש"א ברכה ז"ל בעולת איש יו"ד סי' ט' ע"ש

ואין לומר דהני מילי כשמפנהו מקבר לקבר אבל בנ"ד דבאותו קבר עצמו מאסף בזוית אחת כל העצמות ליכא חרדת הדין דהרי גם בפתיחת הקבר לבד בלתי פינוי אסרו מרן ז"ל ס"ז ואפי' שיש צורך לבדוק אם הביא שתי שערות. וא"ל דה"מ בעודו חדש דשייך בדיקה זו אך בפתיחת קבר ישן דליכא רק עצמות אין איסור דכבר ביארנו דגם בעצמות איכא חרדת הדין וכאמור וא"כ ל"ש חדש ל"ש ישן ותו דכבר פ' מרן שם ס"ג דאין מלקטין עצמות לא מתוך הארון ולא מתוך הקבר מצד זה לצד זה לקבור מת אחר או לצורך המקום, הרי דגם בעצמות ובאותו קבר עצמו מפנה לפנה יש חרדת הדין וכמ"ש הלבוש בטעמו של ד"ז ע"ש

ועונ"ל לאסור בכה"ג משום ניוול ובזיון למת שיהיו ח"ו עצמותיו כאבנים מפורדים לחלקים ועג"ז ונלמד זה ממה שאסרו פינוי המת והעצמות מב' טעמים האחד משום חרדת הדין והב' משום ניוול עי' לה' שיבת ציון סי' נ"ג ואם הפינוי עם רוב השמירה נחשב לניוול כ"ש באופן זה שאחד הרואה ואחד השומע נפשו עליו תכאב ולכן לדעתי הקצרה נראה דמלבד דשוא"ת עדיף אלא דהדבר בקום עשה לעצור בעד כל העושה כן בכל עז ותעצומה וה' ברחמיו