שואל ונשאל חלק א קי

דמסתברא שאין לך כל קיסם וקיסם שאינו מוסיף חום ע"ש מ"מ י"ל דהרשב"א מודה בהיכא דלא אפשר בקיסם כמו בנדון דידן

והגם דכתב שם דיכולין לאכול פת של כוביא ע"ש הנה זה יתכן רק בזמן שהיו רגילים בזה אך בזמנינו זה אין נפשו של אדם נוחה בשינוי האפייה ואם יחסר הבישול או התואר אי מתיבש יהיה צער גדול לאוכליו וא"כ י"ל דבכה"ג מודה הרשב"א להרא"ה דיש לדמותו לפת פלטר גוי במקום שאין פלטר ישראל דיש להקל בו גם בלתי השלכת קיסם ולא אסרי' מטעם דיכול לאפות בכיביא והיינו משום דהוי גזירה שאין ציבור יכולין לעמוד בה ואף אם נאמר דפליגי בזה מ"מ כדאי הוא הרא"ה והריב"ש דנראה דמסכים עמו לסמוך עליהם וגם מרן ז"ל נראה דמודה בזה רק דלכתחי' מיהא בעינן השלכת קיסם אך בדיעבד שרי ושעת הדחק כנ"ד הו"ל כדיעבד [וכ"ש אם מרן מודה להרא"ה בכבשונות שלנו אפי' לכתחי']

והנה הבאה"ט סק"ד (בשם הש"ך] כ' דלא התירו רק פת של פלטר דהוי גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה אבל פת של ישראל לאפותה גוי לא ע"ש ולפי הבא בשאלה נ"ד נמי הוי כההיא דנחתום כיון דלא אפשר בלא"ה וכאמור וכ"ז אינו אמור אלא למי שבא לשאול ולהזהר אך למחות ברבים שנהגו התיר בזה במקומם גם בפת של גויים של בעלי בתים כבר כתב ה' פלפלא חריפתא במסכת ע"ז סי' אות ללמד זכות על חכמי הדורות שלא מיחו בזה דהרא"ש מקיל בזה ע"ש וא"כ אם יודעים הב"ד שדבריהם נשמעים ודאי דיש לאסור להם ולא חשיב זה מנהג דכי נהגו באיסורא לא שבקי' להו כמ"ש הריב"ש סי' תקי"ד אך אם רואים שקשה הדבר שישמעו להם או שא"א להם בלא זה יש להעלים עין כיון דלדעת הרא"ש לפמ"ש ה' הנז' אין להחמיר ע"ש שו"ר למהריק"ש בערך לחם שכ' ויש מתירין כל שאופה בשכר דהוי כפלטר ואין בו שום חתנות ובמקום שנהגו כך אין מוחין בידם וכן בשעת הדחק ומאחר דבעירם אי אפשר בלתי זה איכא תרתי הא דנהגו והא דשעת הדחק ונראה דבשעת הדחק לא לבד דאין מוחים אלא דיש להתיר לו ומ"מ אין להתיר לאדם השואל וצי"ב

סימן כ' לעיר מדנין יע"א

נ שאלתי מהחה"ש והכולל כמה"ר מרדכי סגרון יצ"ו במוליך תיבת עץ מלאה יין חתומה בסימניה כדת וכהלכה ונעלמה התיבה הנז' ממנו שהונחה באיזה חוף ב' ימים וכשהביאה מצא בקרקעיתה מסמרות תחובים בה ולא ידע אם היו מתחי' או עשאום הנכרים שבחוף וגו' שנקבו אותו לגנוב היין ולבסוף סתמוהו במסמרות הללו

תשובה רוב אנשי החוף שם הם ישמעאלים ויין הישמעאלים אינו אסור רק בשתייה כמ"ש מרן סי' קכ"ט סי"א ע"ש וא"כ אינו אסור אלא מדרבנן וסד"ר לקולא דשמא היו שם מתחי' ואפי' אם הניחם ביד נוצרי דיינו אסור בהנאה לדידן דבתריה דמרן גרירי כמ"ש ה' י"מ נר"ו סי' ר"ג נלע"ד להתירו מס"ס דשמא היה מתחי' ושמא לאיזה סיבה עשאם ולא נגע ולא פגע ביין כלל ומה גם דלמור"ם ז"ל יין נוצרים בזה"ז אינו אסור בהנאה והגם דלא נקיטנן הכי וכמ"ש הי"מ נר"ו סי' ר"ג מ"מ תלינן להקל שאין חרדים לנסך כמ"ש הי"מ שם בשם העה"ש ועוד דסברת מור"ם ודעמיה מהניא מיהא להצטרף לאפושי בהתירא ובכן נלע"ד להתירו גם בשתייה אך אם יש סימנים שמורים שהוציאו ממנו יין נלע"ד דאסור בשתייה ומותר בהנאה אפי' אם היה ביד נוצרי דשמא לא נגע ושמא כהמתירים יינו בהנאה כנלע"ד

סימן כ"א

שאלה אם מותר להלוות מעות יתומים ע"י האפוטרפא ברבית דרבנן או בעינן שיהא זה ע"י ג' ב"ד: