שואל ונשאל חלק א קד

וגו' ע"ש ולא ביאר ז"ל אם הוא ארוך הרבה יותר מאצבע או רק כאצבע ועוד מעט אלא דכיון שאינו מצומצם כאצבע קרי ליה יותר מאצבע ואם היתה כוונתו שאינו ארוך רק מעט יותר מאצבע הוו דבריו מכוונים עם שטת הפר"ת ז"ל ועם מה שכתבתי דהמחכ"ר ז"ל לא ברירא ליה ההתיר וספוקי מספק"ל אך אם כונתו ז"ל דאפי' ארוך הרבה הדבר קשה עליו ג"כ דהרי המחב"ר ז"ל שציין שם באפשר אמרה למלתיה וא"כ אין פנים להתיר ואולי דהוא ז"ל סמך בזה על היות בנדונו שלשה צדדים להקל הפסד מרובה ושעת הדחק ושמחת יו"ט וכמו שיע"ש ובזה א"ש מה דלא סגי ליה בחדא מנייהו א"נ גם הוא ז"ל היה סובר דאפ' לא הוי ספק כאיזה סוברים כן ומה שהוצרך לג' צדדים הנז' הוא משום מעשה שהיה ולאפושי בהתירא וכבר נתבאר דהעיקר הוא דאפשר הוי ספק וא"כ אין פנים להתיר מדברי המחב"ר ז"ל וכאמור גם מדברי הש"א ז"ל אם ראה דברי הרדב"ז במקורם אפשר דהיה מבין המחב"ר ז"ל דאינו מתיר בארוך הרבה רק מעט ועל דרך מה שסבור הייתי לפרש בכוונתו לעיל

ובלא"ה בנדון זה ששאל כת"ר נר"ו ושלח גם גוף הדקים שאלתי להאיש שהביאם האם יש בו הפסד מרובה ואמר שאין בו כל כך הפסד וא"כ בלא מה שכתבתי אין להתיר גם מצד היות זה בעש"ק נראה דאין להתיר דהרי המחב"ר ז"ל שכתב דאפשר להקל נקיט רק או לשמחת יו"ט ומדלא זכר צורך שבת שהוא הוה ורגיל תמיד ונקט לשמחת יו"ט נראה דדוקא לשמחת יו"ט הוא שכתב דאפשר להקל וכ"ש שלפי האיש הנ'"ל אי אפשר שיהיה זה לצורך שבת כי אין זמן וצריך שיתעכב לאחר השבת וא"כ אין שום פנים להתיר גם אם נאמר דמ"ש המחב"ר אפ' ל"ד ודעתו להתיר וכן גם אם יאמר דמ"ש לשמחת יו"ט לאו דוקא וה"ה לצורך שבת וכ"ש דבאמת דעתי הקצרה נוטה דדברי המחב"ר בדקא בין במ"ש לשון אפשר בין במ"ש או לשמחת יו"ט וכאמור זהו הנלע'"ד בזה הכו"ח ביום ב' אדר א' התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן י"ד

שאלה להאומרים דפה אי ג'רבה נוהגים להכשיר בנפיחה ריאה הסרוכה לשומן שעל הכיס של הלב אם לא היה בכיס הנז' שומן ונתנו הכיס הנז' במים קרים שיעור מה ועי"ז נראה כעין שומן במקום הסירכא אם יש להתיר ג"כ בכה"ג בנפיחה או"ל

תשובה אעיקרא דדינא המנהג הנז' להאומרים כן הוא נגד מרן ורוה"פ וא"כ אין לחדש דבר מעתה אשר לא היה ובכל כה"ג אמרי' הבו דלא להוסיף עלה ע"ד מש"ל גבי סירכא לשוה"ל ומיעוטא למקום אחר והכא נמי אין להקל אפילו להאומרים כן רק בשומן ממש הניכר להדיא בלתי שום נתינה במים קרים דהוי ודאי שומן אבל זה השומן אולי אינו שומן ממש ומאיזה סיבה נראה כן אחר השריה במים קרים ועוד דכל עיקר טעמם של האומרים כן אינו אלא משום דשמא אין סירכא רק ליחות המתהוה מהשומן ע"ד מ"ש מרן בב"י גבי נענוע ועי' לה' ישיב משה סי' [י"ב] הנד"מ וא"כ לא שייך זה רק אם יש רוב שומן וכנז' שם דע"י רוב שומן נדבק שם וגו' והגם דהאומרים כן אין מחלקין בין שיש רוב שומן או רק שומן ואינו הרבה מ"מ אותו המיעוט שומן אולי הוא לגבי בהמה זו הוי הרבה אך במקום שאין כאן שומן ורק ע"י השריה במים נראה כעין שומן הא ודאי דאין שום מקום להקל כלל והרי היא כסרוכה לשאר מקומות דלדידן מטריפים בהחלט כדעת מרן ורוה"פ וכן זכורני שראיתי כתוב או שמעתי כעין זה מהמורים הי"ו זהו הנלע"ד הכו"ח ביום כ"א אדר התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: סימן ט"ו

שאלה סירכא מגב האונה הומקמא לדופן צר בבשר ולשומן הלב והרוב לגב לפי האומרים דפה אי ג'רבא יע"א המנהג להתיר סירכא לשוה"ל בנפיחה אם יש להתיר גם כן בזה בנפיחה: