שואל ונשאל חלק א קא

לצלע האחד הנקרא בשם חזה ויש מכה בצלע אי תלינן הסירכא במכה כדין סירכת אומה לדופן רחב וכל שוחטי מתא גאבס הקדמונים היו מטריפים אותה וכעת מסתפק ה' השואל אם יש להתיר מדין האומה ומדין האונה לנוהגים לאסור סירכת האונה גם שהוא דופן צר ועכ"ז מכשירין במכה כמ"ש התה"ז ז"ל

תשובה הטעם דסירכא באומה ומכה בדופן נגדה מותרת בלא בדיקה כמ"ש מרן בש"ע סי' ט"ל ס' כ"ב הוא משום דתולין הריעותא בדופן כדאיתא בחולין דף מ"ח ע"א ועי' רש"י שם וא"כ הדברים ק"ו להאונה איזו שתהיה שיש לתלות הסירכא במכה שהרי דופן שכנגד האונות צר הרבה מהדופן שכנגד האומה וקרובה הריאה להקלט מחמת מכת הדופן כידוע וכ"כ להדיא העה"ש אות ל"א בשם הרשב"ץ ע"ש וכן מתבאר מדברי ה' תורת הזבח סי' פ"א אות י"ט שלא אסר שם רק מצד דהויא אונה לדופן רחב והם נהגו לאסור אך אם היתה בדופן שכנגד האונה תולין במכה וכן מתבאר מדברי ה' שבת אחים סי' ט"ל אות מ"א ומ"ט ונ"א ונ"ה ע"ש וכ"כ הפר"ח סי' ט"ל אות מ"ה וציין למרן הב"י ומהר"ר בן יחיה וסיים ודלא כיש חולקים ושם בב"י הסכים ג"כ דלא כיש חולקים ע""ש

ואם מצד דהשוחטים הקדמונים שבעירם היו מטריפים אותה אם זה אינו שכיח ומצוי א"כ ל"ש בזה מנהג וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מה"ש הי"ג וכן הביאו דבריו רבים מהפוסקים ואם הוא שכיח ומצוי ונהגו לאסרה אזי יש לדעת אם אסרוהו מצד דהיו סוברים דלדינא אסור א"כ אין זה מנהג רק הוראה וכמ"ש ה' שיו"ב סי' רי"ד או"ג וא"כ יש להתיר ואם יאמרו שאינם יודעים מאיזה טעם אסרו רק שכן נהגו אזי יש פנים לאסור דנראה דנהגו כן לגדר וסייג או כהסוברים כן שחלקו על מהר"ד בן יחיה עם שי"ל דבעצם דוקא חלקו ועפמ"ש הרשב"א סי' קי"ב והב"ד הפר"ח סי' ט"ל ס"א ויש פנים להתיר ע"ד מ"ש השיו"ב סי' רי"ד אות ב' וזה תלוי ברב העיר לברר סיבת הענין

ואנן בדידן פה אי ג'רבא יע"א אין זה שכיח ומצוי ול"ש בו מנהג ואם יבוא לידינו דעתי הקצרה להתיר אם כה יסכימו אחי ורעי הי"ו ומ"ש בשאלה ומדין האונה לנוהגים לאסור סירכת האונה גם שהוא דופן צר ועכ"ז מכשירין במכה כמ"ש התה"ז ז"ל לא ידעתי מקומו איה דסירכה לדופן צר מהאונה לדידן דבתריה דמרן גרירי כשרה ולא אחשוב שיש מקומות שאוסרים בזה אם לא בני אשכנז ועי' למור"ם סי"ח ואולי ט"ס יש בדברי ה' השואל וצ"ל אונה לדופן רחב עם כי הלשון אינו מתאים לזה וכוונתו למה שציינתי מהתה"ז הכו"ח ביום י""ב שבט התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן י"ב

שאלה סירכא מגב האונה לדופן צר לבשר וסירכא אחרת בהשטח של גב האונה הנז' רחוקה כ"ב אצבעות לדופן צר לעצם לבדו והראשונה יותר גדולה מהשניה ושם בדופן צר יש קרום סירכא המחבר את זו שבבשר לזו שבעצם אך בהמשך אורך הסירכות הם נחלקים לשתים וכן במקום דיבוקם באונה נחלקים אם היא מותרת

תשובה דעתי הקצרה להתיר מג' טעמים האחד דכמו שאמרו ברובה למכה ומיעוט חוץ למכה וברובה לדופן צר ומיעוט לדופ"ר וכיוצא דתלינן דעיקרה מן ההתיר ונתפשטה להאיסור וחדא נינהו ה"נ י"ל דעיקרא היא הגדולה שבבשר ונתפשטה לעצם ומן העצם נסתבכה במקום הב' שבאונה והגם דלא דמי כלל דהתם אתינן עלה מצד הרוב. ובנ"ד הם מחולקים ברובם ככלם ולא שייך רוב בשני סירכות נחלקות ועוד דאינהו רובי דבעה"ע רבים חולקים בהתירם ומה שמתירים אינו רק מצד המנהג מ"מ הגם דהחלטה אין כאן אבל ספר מיהא הוי דהיו באופן הנז' וכמו שחששו החולקים על הבעה"ע דשמא תרי נינהו גם דאיכא רובא והם