שואל ונשאל חלק א ק

התיר מור"ם בנדונו מט' זה ואולי דמפני זה כ' מור"ם תיבת ונשחט עמו ולא נחתך לומר דהשוחט הרגיש בהיות הגמי בושט או בקנה ונשחט כאחת עם הסימנים ולזה קרי ליה בלשון שחיטה וכאמור. (ומ"ש או בקנה נ"ל דכששחט הושט ירד למטה אל הקנה וכששחט הקנה נשחט עמו דבלא"ה גמי בקנה אינו נמצא ואולי דהוי כפשוטו דאירע כזה שנכנס גמי דרך פיה אל הקנה וע"ד מה שנמצא ג"כ לפעמים מחט בריאה וכמ"ש בפוסקים) וא"כ מ"ש ה' לחם הפנים ז"ל בשם הע"י ז"ל דאפי' חוט השערה כשנמצא הן בושט הן בקנה אסור ע"ש בהכי מיירי שנחתכה השערה בחתיכת הושט או בשחיטת הקנה באופן שאין להסתפק שמא אחר שחיטת כל הסימנים נחתכה דאז יש להתיר מכח ס' שהיה כ"ד וכאמור

סימן יו"ד

נשאלתי מידידינו החו"ש הדו"מ כמה"ר ר' מכלוף עידאן יצ"ו. אודות טבח שהוקשה לו בקיעת הראש וברוב הכאות נבקע ונמצא מהמוח והקרום ממוסמם ונסתפק אם הוא ע"י ההכאות או שזה מחיים כיון דיש ריעותא חוזק וקושי הביקוע לפנינו ונתערב חד בחד וכתב כת"ר נר"ו להתיר וכן עשה מעשה בזה

תשובה לדינא לע"ד יפה התיר אך לא מטעמיה דמ"ש בשם הז"א בשם הפר"ח סי' כ"ט לאה"ר לא דק דהרואה יראה שם דדעת הפר"ח כהאוסרים כיע"ש בדבריו ומסקנתו וכן מוכח ממה שאסר הפר"ח סי' ל"א סק"ו באם היתה מסבבת ראשה ולא נבדקה דא"א גם בזה הי"ל להתיר דאין זה ודאי וכמ"ש השו"ג סקט"ו ומ"ש הפר"ח סי' כ"ט אינו רק השגה על הד"מ מהתו' וע"ז כתב ודלא כמור"ם אך לדינא מודה וכאמור וכן נקטי כל האחרונים ע"ע וכן מ"ש לצדד מצד דשמא כר"ת דס"ס בגוף ותערובת הוי ס"ס לאחמ"ר מרן בש"ע סי' ק"י סק"ט פסק דלא הוי ס"ס ומסתמיות דבריו נלע"ד דגם בנודעו בבת אחת ואם דבריו בב"י סו"ס נ"ז בשם המ"כ אינם הלכה א"ש טפי ואת"ל הלכה משמע מדלא חלק דהדר ביה ולפחות ספיקא הוי בדעת מרן בש"ע וכ"ר לה' בן אברהם סי' ט' ד"ה והנה שנסתפק בדברי מרן בש"ע ומ"מ לדינא גם דנימא דאין הכרעה דהדר ביה מ"מ הרי נקיטנן כמור"ם או כפר"ח היכא דלא גילה מרן דעתו ושניהם כ' דלא הוי ס"ס וכמ"ש הפר"ח סי' ק"י ס"ק מ"ז ושכ"כ האחרונים ע"ש

אך בעיקר הנדון הנ"ל נ"ל דאם באמת אין הכרעת השכל של אדם הרואה מכרעת בחוש שיש מיסמוס ורקבון בקרום ובמוח והדבר שקול אם נעשה ע"י ההכאות הא ודאי דתולין שפיר וכדקי"ל בעלמא בבא זאב ונטל בני מעיה והחזירם כשהם נקובים וכן תלי' בנקב היכא דממסמסא ידא דטבחא ובזה נ"ל דמודו כ"ע להתיר. ומה שנמצא חוזק וקושי בעצם אין זה לענ"ד ריעותא כלל וכלל ואדרבא הסברא נותנת להיפך דאם היה בו חולי או ריעותא יהיה רך ולא חזק כ"ך ועכ"פ אין לנו לבדות ריעותא מדעתינו כי אין להוסיף על הטריפות ומה גם בבהמה דאפי' נחסר בה פחות מסלע יש להכשיר אפי' בזה"ז דל"ח בבהמה לנקובת קרום של מוח ואפי' בדיקה א"ץ כל שלא ראינו ריעותא בקרום וכ"כ ה' שבת אחים סי' ל' ס"ק ג' יע"ש הרי דגם דיש ממש ריעותא בעצם הגולגולת לא חשיב ריעותא לגבי המוח דבהמה וא"כ כ"ש בנד"ד דאדרבא חזק הוא וכאמור ובכן מטעם זה דעתי הקצרה להתיר אך ממ"ש כת"ר נר"ו אין נלע"ד ואם החוש מעיד שהיה מסמוס בקרום ובמוח הא ודאי דיש לאוסרו וכה"ג ריעותא לפנינו ואין כאן בירור אם הקרום והמוח נטרפו עי"ז הכו"ח ביום ט"ו שבט התרפ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן י"א

נשאלתי מהחו"ש הדו"מ והכו' כמה"ר ר' חיים חורי הי"ו על אונה התחתונה הסרוכה