שלטי הגיבורים על יומא ב.

כתב הטור הטעם כדי שיזכור ולא יבא לידי סחיטה ומשום כבוס נמי ליכא כיון שהוא דרך לכלוך במים: לשון ריא"ז כשעובר במים לא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו שלא יראה כנושא משא:

ויש אוסרין בכלי חרס אפילו רקין לפי שבולעין הרבה וכשמצטנן בהם פולטין מה שבלעו וחשיב רחיצה: לשון ריא"ז מותר להצטנן ביוה"כ בפירות הקרין ובכלי כסף ואם יש בהן מים אסורין להצטנן בהן בין שהן מלאים בין שהן חסרין לפי שדרכן להחליק המים בהן ושמא ישפכו המים עליו וכן כלי חרס שיש בהן מים לפי שהן מזיעין והרי הוא כנוגע:

ונראה בעיני שלא התירו לצאת בסנדל של שעם אלא כשהוא לח אבל אם היה יבש הרי הוא כעץ ואסור לצאת בו ביוה"כ כמבואר בקונט' הראיות: