שלטי הגיבורים על יומא ב:

כתב ה"ג אי בעי למיזל למקרי בצבורא או למאי דצריך ליומיה והוא דחיל למיעל בלא מסאנא משום עקרב שרי למיכרך מידי אכרעיה ואפיק כל צורכיה ולא נראה לטור דמשום סכנת עקרב מותר אפילו במנעל ממש ואפילו שלא לצורך מצוה וכן לצורך מצוה מותר אפילו לנעול מנעל ממש: לשון ריא"ז מותר לו לאדם לכרוך סודר על רגלו ולצאת בו ביום הכפורים וכן מותר לנעול אנפיליא של בגד כמו שמבואר בתלמוד א"י וכן מבואר בפרק מצות חליצה בתלמוד שלנו וכן מתיר בתלמוד א"י לאיסטניס לנעול אפי' מנעל של עור:

וכ' הר"ר יהודה שמותר לומר לנכרי לרחוץ התינוק אפילו בחמין שהוחמו בו ביום דסתם תינוק חולה הוא אצל חמין ודבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה:

ואוכלין ומפסיקין קודם בין השמשות מקרא נפקא לן שצריך להוסיף מחול על הקדש בין באיסור אכילה בין בעשית מלאכה ותוספת זה אין לו שיעור אלא קודם בין השמשות שזמנו מהלך אלף ות"ק אמה קודם הלילה צריך להוסיף מעט מחול על קדש ואם הפסיק מאכילתו בעוד היום גדול יכול להחזיר ולאכול כל זמן שלא קבל עליו התענית: לשון ריא"ז ומה הוא התוספת שיזהר מן הספק ולא יעשה מלאכה בין השמשות אלא מתחיל שביתתו מבעו"י וכן בערב יוה"כ מדליקין את הנר ומתחילין להתענות מבעו"י כדי שיפרוש מן הספק בכל כחו כמ"ש בהלכות שבת בפ' במה מדליקין תוספת זו אין בו לא עונש כרת ולא אזהרת לאו שנאמר כל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה לא נאמר עונש ואזהרה אלא על עצמו של יום אבל התוספת יש בה מצות עשה כדי שיתרחק אדם מן הספק ויתחיל מבעו"י:

מלאכה כיצד כל מלאכה שחייבין עליה בשבת חייבין עליה ביוה"כ וכל שבשבת פטור אבל אסור ג"כ ביוה"כ אלא ששבת זדונו סקילה ויוה"כ זדונו כרת וכל איסורי הוצאת שבת נוהגין ג"כ ביוה"כ וכל דבר שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ג"כ ביוה"כ אלא שבזה הקלו בו שהתירו בו קניבת ירק מן המנחה ולמעלה להסיר ממנו עלין המעופשים לתקן אותם לאכילה וגם מותר לפצוע אגוזים מן המנחה ולמעלה לאכילת הלילה והני מילי כשחל בחול אבל בשבת אסור והאידנא נהגו לאסור אף כשחל בחול: לשון ריא"ז הזהירה תורה לשבות ולהתענות ביוה"כ שנאמר שבת שבתון הוא לכם וגו' הא לך שכל מי שאינו מתענה ביוה"כ או מי שעושה בה מלאכה ענוש כרת ויוה"כ הרי הוא כשב' לכל דבר שהרי אין בו היתר אוכל נפש לפיכך אסור להעביר ד' אמות ברה"ר או לטלטל מרה"י לרה"ר וכן מערבין עירובי חצרות בשבת כמו שמבואר בכריתות בפרק אמרו לו:

וכן פסק הרא"ה כרבינו והרי"ץ גיאת פסק כחכמים והריא"ז כתב אפילו מלך וכלה לא ירחצו ידיהם ביום הכפורים:

ע"כ מכבדין אותו בכל מיני כבודים ומטעם זה נמי נוהגין להציע בבית הכנסת בגדים נאים: