שלטי הגיבורים על יבמות ה.

וכ"כ סמ"ג כרבינו ומיי' פליג וכ' דדברים אלו רחוקים בעיניו מאד מדרכי ההוראה ואין ראוי לסמוך עליהן כי כל זונה חזקה שנבעלה לשם זנות עד שיפרש שהוא לשם קדושין ואצ"ל בשפחה ועובדת כוכבים שאינה בת קדושין שאין חוששין לה כלל והרי הבן מהם בחזקת עובד כוכבים ועבד עד שיודע בודאי שנשתחררה אמו או נתגיירה הלכך בן משפחתו אינו פוטר מן היבום והרא"ש וטור הסכימו לדברי רבינו: לשון ריא"ז היה לו בן משפחה כנענית ומן העובדת כוכבים הרי בנה כמוה ואינו קרוי בן אביו לכל דבר בין שהוליד בן משפחתו בין שהוליד בן משפחה אחרת כמבואר בקונטרס הראיות וכן מה שאמר התורה ערות אחותך לא תגלה אפילו נולד לו מן הערוה נולד מן השפחה ומן העובדת כוכבים הרי כמוה כמו שביארנו. כללו של דבר ישראל שבא על השפחה ועל העובדת כוכבים ולדה כמוה לכל דבר ואין בו משום קדושת ישראל: וכתב הרא"ש ז"ל ורואה אני דברי רב נטרונאי מהא דאמרינן בפרק השולח אמר רבי זירא אמר רב אסי אמר רבי חנינא א"ר עבד שנשא אשה בפני רבו יצא לחרות ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו גט שיחרור א"ר יוחנן כל כך יש בידך ואני שונה הכותב שטר אירוסין לשפחתו ר"מ אומר מקודשת וחכמים אומרים אינה מקודשת כדאמר (רבא) [רבה] בר שילא כשרבו הניח לו תפילין הכא נמי כשרבו השיא לו אשה ומי איכא מידי דלעבדי' לא עביד איסורא ואיהו עביד איסורא א"ר נחמן בר יצחק הכא במאי עסקינן דאמר לה צאי והתקדשי בו ר"מ סבר יש בלשון הזה לשון שיחרור ורבנן סברי אין בלשון הזה לשון שיחרור אלמא אפילו לרבנן אי לא אמר צאי והתקדשי בו נפקא לחירות משום דלא עביד איסורא הלכך הבא על שפחתו ודאי שיחררה מעיקרא ולא מפלגינן בין בא עליה דרך נישואין ובין בא עליה דרך זנות והרמב"ם ז"ל לא נראו לו דברי הגאונים ואין דבריו נראין :