שלטי הגיבורים על יבמות ד:

לשון ריא"ז ואסרו כלת בתו משום כלת בנו ולמטה ממנה כגון כלת בת בתו מותר ואומר אני שאף כלת בתו לא נאסרה אלא למי שהיתה לו כלת הבן וכלת הבת אבל מי שהיתה לו כלת הבת בלבד מותרת היא לו לאחר שתתאלמן או שתתגרש כמבואר בקונטרס הראיות:

לדעת ר"ח ומיי' דס"ל דכל תיקו מד"ס לקולא א"כ יש להן הפסק אבל לדעת רוב הפוסקים כל תיקו דאיסורא לחומרא אין להן הפסק וכן כתב הטור אבן העזר סי' טו לחומרא וכתב הרא"ש ז"ל ממה שכתב רב אלפס ז"ל ולא איפשיטא בהדיא משמע דאזלינן לחומרא אע"ג דדברי סופרים הוא משום דתלמודא שקיל וטרי למיפשט להיתירא ודחי ליה אלמא דעת בני הישיבה לחומרא נקטי ליה ולא איפשיטא בהדיא וכ"כ בספר חפץ לאיסורא וכ"כ ה"ר מאיר הלוי ז"ל והרמב"ם ז"ל כתב דכל שניות דרבי חייא יש להן הפסק וממה נפשך כתב דלא כירושלמי דאברהם אסור בכל נשי ישראל אלמא דבנו ובתו אין להן הפסק הלכך נראה דכולהו אין להן הפסק:

לשון ריא"ז וכן אם אביו שנייה ואפילו אם אביו אסורה לו אפילו עד מאה דורות ורבינו משה אוסר אף אם אבי אביו ואם אבי אמו ול"נ שהן מותרות כמבואר בקונטרס הראיות:

ובאשת אחי אבי אביו מן האב ואחות אבי האב בין מן האם בין מן האב ואחות אם האם פסק ר"י שהן אסורות מדרבנן ובשאלתות פסק שהן מותרות וכן פסק ר"ת ומסקנת הרא"ש כדברי ר"י:

וכתב הרא"ש ז"ל ושמעי' מינה דממזר פוטר מן הייבום מדכתב ובן אין לו עיין עליו ומדמפטר פטר מיזקק נמי זקיק ולא ילפי' אחוה אחוה מבני יעקב למעוטי פסולין והא דבת פוטרת כתב בעל הלכות דילפי' נמי מבן אין לו עיין עליו ועי"ל דבת נפקא לן מלא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי מאחר שיש לו זרע כשר ובת הבן ובן הבת נפקא לן מהא דדרשי' גבי נחלה בן ובן הבן ובן בת הבן כי הדדי נינהו לעניין יבומי נמי כי הדדי נינהו דהכי נמי אמרי דבת קודמת לאחיו לנחלה ומהאי טעמא דלענין יבום בן ובת כי הדדי נינהו לענין נחלה נמי כי הדדי נינהו :