שלטי הגיבורים על יבמות לג.

כתב סמ"ג והמנעל יהיה כולו תפור מרצועות עור ולא מחוטי פשתן ולא כלשון א' שפי' רש"י תפור בפשתן שהוא מנעל עור ויש בתוכו בגד פשתן כמו שתופרין לבד בתוך המנעלים שבענין זה נראה שהוא מותר כמו סנדל של עץ דתנן כשרה ומעמידה במחופה עור ואנפיליא של בגד פסולה ומעמידה כשאין מחופה עור לכן נראה כלשון שני שתפור ממש פשתן וכ"כ הרא"ש ז"ל וכתב ר"י בפ' במה אשה כאן דתפור בפנים וכו' משמע מכאן שהיו רגילין לתפור סנדליהן מבחוץ ומנעל בפנים כמו שאנו עושין נפקא מינה לענין חליצה ומיהו עכשיו אנו רגילין לחלוץ במנעל שאין סנדל מצוי בינינו דסנדל מעור שלוק הוא מ"מ נראה שצריך לתופרו מבחוץ ופי' ר"ת דצריך שיהיה המנעל מבהמה טהורה דומיא דתחש ולא מעור סוס וכלב ופלא מניין לו זה כיון דתחש לאו דוקא מנעל נעל ריבה וא"כ מכל עור יכולין לעשותו ומ"מ רגילות להחמיר כדבריו לעשות מבהמה טהורה והרמ"ה כתב דמנעל התפור בפשתן פסול אף בדיעבד: לשון ריא"ז וכן מנעל התפור בפשתן אע"פ שכולו עור הואיל וחוטי הפשתן שמעמידין אותו פשתן הרי הוא כאילו כולו פשתן שהכל הולך אחר המעמיד כמבוא' בקונטרס הראיות:

כתב סמ"ג צריך שיהיה העור קשה קצת שיהיה דומה קצת לסנדל שמן הדין לא היה ראוי לחלוץ אלא בסנדל אלא שאינו מצוי לכן צריך שיהא דומה קצת לסנדל וכתב הטור ויהיו לו רצועות לקושרו בהן להדקו על הרגל וגם כמין קשר באזנו האחת שיכניסוהו בנקב שיהיה לו באזנו השניה כדי להדקו יפה וכתב בספר המצות צריך שיהיו הרצועות לבנות ושלא תהיה לו לשון כמו שרגילין לעשות במנעלים כדי שלא יהיה מעל דמעל: לשון ריא"ז מנעל של עור ותרסיותיו של שער שהן כעין רצועות שקושרין אותו בו חולצין בו ואם היה השער חופה את רוב רגלו פסול' כמבואר בקונטרס הראיות:

מיי' כתב דחליצה במנעל של בגד אינה כלום אפי' לפסול על האחין וריא"ז כתב דאנפיליא של בגד פסולה:

כתב הרא"ש ואע"ג דכתיב בקרא ועמד ואמר אין עמידה מעכבת מדלא כתב ויעמד ויאמר אבל ועמד ואמר ספיר' דברים בעלמא הוא והכי מפ' במ"ק גבי מניין לקריעה שהוא מעומד אע"ג דמועמדו שני אנשים דריש לה בשבועות דבעינן עמידה היינו לפי שאין כתוב שם המעשה שיעשה אח"כ אבל כאן שכתב אח"כ המעשה שיעשה אינו אלא ספירת דברים בעלמא כמועמדו וקדשו עמדה ונשאת והא דדריש בספרי ועמד ואמר אין דברים הללו אמורין אלא בעמידה אסמכתא בעלמא היא:

והראב"ד כתב שאם אין אח אלא הוא חולצת לכתחלה. וכ"כ הרמב"ם היתה רגלו עקומה לאחור או הפוכה על צדה או שמהלך על אצבעות רגלו אינו חולץ שהחולץ צריך לנעוץ עקבו בקרקע וזה אינו יכול חלצה למי שרגלו כך חליצתו פסולה והראב"ד כתב שאין טעם ב' מימרו' דאמימר אחד דטעמא דמאן דמסגי אלוחתא דכרעיה פסולה לפי שנעלו נחלצה מעל כף רגלו ולא מעל רגלו וגם כשהוא הולך ראש נעלו הולך למטה מרגלו והתורה אמרה וחלצה נעלו מעל רגלו אבל אי לא דחיס לכרעיה לא מפסל חליצה בהכי וכ"כ הרא"ש טעם שצריך לדחוק רגלו אינו אלא כדי שתהא טירחא לחלוץ רגלו דלפעמים מנעל של ב"ד גדול ממדת רגלו ונראה כיוצא מאליו אם לא ידחוק רגלו בקרקע: