שלטי הגיבורים על יבמות כד:

נקב למטה מהעטרה לצד הקרקע [כשר] ניקב העטרה עצמה אם הנקב גדול ששכבת זרע יוצא משם כשרואה קרי פסול ואם לאו כשר נסתם הנקב חוזר להכשרו נקב נקב מפולש בראש הגיד בענין שבעליונו של גיד שהעטרה מארכת כלפי הגוף הוא למטה מהעטרה ובתחתיתו של גיד הוא למעלה מהעטרה פסול:

כתב הטור נסתם מקום הזרע ויוצא במקום יציאת מי רגלים אם הוא ממעי אמו ממילא כשר ואם הוא ע"י חולי או לקוי פסול כתב הר"ר אליעזר בניקב הגיד דפסול וכן בנסתם מקום הזרע לאו אגברא קאי אלא אולד קאי פירוש פסול הולד הנולד לו שאינו מוליד ובודאי ממזר הוא אבל הוא כשר לבא בקהל דלאו כרות שפכה הוא ואין הלשון משמע כן:

כתב סמ"ג שעמוני לאו בפני עצמו ומואבי לאו בפני עצמו וכ' הר"ר יוסף הטעם בעמון מפני שלא קדמו והטעם במואב מפני ששכר את בלעם ונשים אין דרכם לקדם ולא לשכור:

כתב סמ"ג דבזמן הזה כל הגרים מותרין לבא בישראל מיד מפני שבלבל סנחריב העולם ואמנם מצא בתוספתא דידים שמצרים חזרו ולא נתבלבלו וכ"כ רבינו שמשון שעמון ומואב לא בלבלם סנחריב וכן יש מדקדקין שאדומים לא נתבלבלו מההי' דאנטונינו' דפ"ק דע"ז הילכך צריך להתיישב בדבר ומיימוני מתיר כולם לבא בקהל מיד וטור מתיר כולן חוץ מן המצרי שפוסלו עד דור שלישי ורבינו השמיט כל זה וצריך עיון: לשון ריא"ז מצרי ואדומי אינן אסורין אלא עד שלש דורות אחד זכרי' ואחד נקבות והראשון שנתגייר נחשב דור ראשון ובנו שני ובן בנו שלישי וכבר נתבאר בפרק תפלת השחר שכל האומות הקדומות אינן יושבות במקומן שכבר עלה סנחריב ובלבל את כל האומות ואינו ניכר עמוני ומואבי מצרי ואדומי וכל גר שיתגייר בזמן הזה הרי הוא בחזקה משאר אומות ומותר לבא בקהל כמבואר בקונטרס הראיות: