שלטי הגיבורים על יבמות כד.

כתב הטור בראש הגיד יש בשר ובחיבורו לגיד הוא גבוה מוקף סביב הגיד ונקרא עטרה ואותו היקף אינו בעגול ישר אלא בעליונו של גיד מארכת העטרה כלפי הגוף ומתקצרת והולך בתחתיתו עד קרוב לראשו של גיד ואותו הבשר אינו דינו כשאר הגיד שאפילו אם נחתך כולו ולא נשאר אלא מלא החוט על פני רוב העטרה לצד הגוף כשר נחתך מהגיד למעלה מהעטרה כשיפוע קולמוס כשר כמרזב שניטל חללו של גיד ונשארו הדפנות פסול ומיי' מכשיר ורש"י פסק כסברא ראשונה וכן כתב הרא"ש המטיל מים בב' מקומות במקום הוצאת מי רגלים ובמקום הוצאת הזרע כשר: לשון ריא"ז נכר' הגיד כלפי ראשו החיצון אם נשתייר מן העטרה כלפי הגוף אפילו כחוט השערה כשר ובלבד שיקיף אותו החוט את הגיד כולו ניקב הגיד למעלה מעטרה פסול לפי שטיפת שכבת זרע יוצאת דרך הנקב ואינו מוליד כמבואר בקונטרס הראיות:

וכן מותרין בנתינה ומיי' כתב שאינו מותר אלא בנתינה ובספיקות אבל אסור בממזרת שהיא דאורייתא ואינו נראה דהא דשרי בנתינה דריש לה מקרא לא יבא בקהל ה' דהיינו בישראל לא יבא אבל באחריני שרי ואין חילוק: לשון ריא"ז פצוע דכא כהן אסור בגיורת מספק לפי שנסתפקו בו חכמי התלמוד אם הוא עומד בקדושתו ואסור בפסולי כהונה אם לאו וכן אסור בממזרת אפילו פצוע דכא ישראל כמבואר בקונטרס הראיות אבל מותר הוא בנתינה ואע"פ שהיא מפסולי קהל שאין אסורה אלא מדברי סופרים לא גזרו בה חכמים על פצוע דכא שהוא פסול וכן מותר בבת גר וגיורת ומאכילה בתרומה:

כתב הרא"ש וקשה וכי פליג ר' ישמעאל אמתני' דתנן כל שנפצעו ביצים שלו ואפי' אחת מהן כו' עד ורב אלפס שהביא כצורתה ולא פסק כמאן הלכה אין לעמוד על דבריו שמא הוא סבר דפליגי וממילא הל' כרבנן או שמא סובר דלא פליגי כדפירש ר"ת והדעת נוטה דסבר דפליגי דאי סבר דלא פליגי לא היה סותם דבריו דמילתא דצריכה טעמא היא: כתב סמ"ג דוקא שנולד כן בביצה אחת אבל אם כרתו ממנו פסול ורבינו שמשון כתב חזינן כמה בני אדם שכרתו ממנו ביצה ומולידים לכך אמר רבינו יעקב דאפילו בידי אדם כשר. ובירושלמי מכשיר לבא בקהל אלא שאינו מוליד ויותר טוב נטילת הביצה מפציעתה וכשתשאר ביצת הימין מוליד לכך טוב להזהיר הרופאים לחתוך השמאלית ובין הכא ובין הכא כשר לבא בקהל. ומיי' כתב כשניטל בידי אדם ביצה אחת וכן ה"ג והרמב"ן והרשב"א מכשיר ע"י חולי וכתב הטור דר"ת דמכשיר בידי אדם דוקא שהיה שלמה קודם שנטלה אבל אם נפצע קודם שנטלה פסולה: לשון ריא"ז מי שהיה לקוי בגיד או בביצים או בחוטים הרי הוא בחזקת שאינו מוליד ואם נשא אשה והוליד בנים בידוע שאינן בניו והרי הם בחזקת ממזרים ור"ת פוסל מי שנפצעה ביצה אחת שלו ומכשיר כשנטלה לגמרי שהרי יש הרבה שמולידים בביצה אחת כמו שביאר דבריו בספר הישר פצוע דכא בידי שמים והוא שנולד כך ממעי אמו ולא היתה לו שעת הכושר הרי הוא כסריס חמה שכשר לבא בקהל אע"פ שאינו מוליד ואם לא נולד כך ממעי אמו אע"פ שלקה אחר מכאן בידי שמים הרי הוא פסול כמו שמבואר בקונטרס הראיות:

כתב סמ"ג דפצוע דכא יש לו רפואה חוזר להכשרו אבל כרות שפכה אינו חוזר וע"ש פירוש רא"ם: