שלטי הגיבורים על יבמות יד.

אם נשתהה הגט בין כתיבה לנתינה כתב רבינו שמונין ג' חדשים משעת כתיבה והרא"ש כתב משעת נתינה מעשה באחת שנתגרשה ויצא קול של פסול על הגט והצריכה רבינו תם גט אחר מפני הלעז אפשר שכשר היה והתירה לינשא מיד ולא הצריכה להמתין ג' חדשים אחר הגט השני כיון שלא הצריכה גט השני אלא לבטל הקול ור"י אומר שצריכה להמתין ג' חדשים אחר הגט השני וכן הוא מסקנת הרא"ש: לשון ריא"ז והגרושה מונין לה ג' חדשים משעת כתיבת הגט שהרי מאז אסור להתיחד עמה ואפילו לא הגיע לידה אלא אחר זמן מרובה וכן מבואר בקונט' הראיות:

כתב הרא"ש דוקא ברח יש לה מזונות אבל לא ברח אפילו אירע הדבר שנתאחר זמן מועט מליבם לא תקנו לה מזונות דלא שכיח שיתאחר מליבם כיון דאיתיה קמן ונתרצה ואין לה מזונות אם לא שתבא בפני ב"ד ותתבע ממנו שייבם או שיתן לה מזונות אפי' אם ברח לא מחייב אלא כשנתרצה ליבם דכיון דסופו ליבם הרי היא כאשתו וחייב במזונותיה אבל אם לא נתרצה לייבם ולא לחלוץ וארעו אונס שהוצרך לברוח לא מיסתבר שתקנו לה מזונות משל יבם עד כאן ומיימוני אינו מחלק בין לייבם בין לחלוץ ומחייב אפילו בלא נתרצה שכבר תבעתו בדין ליבם או לחלון וברח או חלה או שהיבם במדינה אחרת הרי זו ניזונית משל יבם בלא שבועה הניחה מעוברת הרי זו ניזונית עד שתלד ילדה ולד של קיימא הרי זו ניזונית כל ימי אלמנותה כשאר כל הנשים ע"כ:

כתב סמ"ג בשם ר"ת דדוקא חלצו אחר ג' חדשים אינה צריכה להמתין שהחליצה מוכחת שלא בא עליה אבל מת היבם לאחר שלשה חדשים צריכה להמתין שיותר יבמה קרובה לביאה מארוסה דגזרינן אטו נשואה:

גיורת או משוחררת אינה צריכה להמתין אלא אחר שנתגיירה העובדת כוכבים או נשתחררה השפחה מותרת להנשא מיד בין אם היא גדולה בין אם היא קטנה כמבואר בקונטרס הראיות: נראה דהחדש הוא מל' יום ואחד מדאמרי' התם דאמימר שרא ליארס ביום צ' והקשו עליו דבעי' ג' חדשים חוץ מיום שמת בו ויום שנתארסה בו הרי דאותם צ' לא היו מספיקין לג' חדשים ואם איתא דאפילו חדש חסר הוי חדש לענין זה אמאי לא היה די בכך והלא לא היה אפשר שלא היו ג' חדשים חסרים חוץ מיום שמת ויום שנתארסה בו אלא ודאי דהחדשים הם מל' יום לאחד הן לענין ג' חדשים הן לענין כ"ד חדש דהתם והמדקדק ימצא: