שלטי הגיבורים על תענית א.

כ' הטור בשם הירושל' דאסור להזכיר גשמי' או טל עד שיכריז ש"צ משיב הרוח או מוריד הטל כדי שלא יהא דבר מעורב ביניהם זה מזכיר וזה אינו מזכיר אבל אם בא לבית הכנסת והצבור התחילו להתפלל יכול להתפלל ולהזכיר אע"פ שלא שמע מש"צ: לשון ריא"ז תקנו רבותינו להזכיר גבורות גשמים בברכה שנייה לפי שג' ברכות הראשונות דברי שבת ודברי רצוי הם כעבד הבא לבקש בקשה מלפני רבו ומתחיל תחלה לפייסו בדברי שבת ודברי רצוי ואח"כ שואל בקשתו כמו שמבואר בפרק אין עומדין להתפלל ותקנו להזכיר בברכה שנייה גבורותיו של הקב"ה כגון תחיית המתים והורדת גשמים שהקב"ה מחיה בהן את עולמו והבריות מודים ומשבחים עליהן ואין מזכירין הגשמים אלא בזמן הגשמים ואימתי מזכירין אותן ביום טוב אחרון של חג והעובר לפני התיבה בתפלת שחרית אינו מזכיר אבל העובר לפני התיבה בתפלת מוספים מזכיר ואומר בתפילתו משיב הרוח וכו' לפי שתפלת המוספים הוא בקיבוץ עם שנתקבצו לשמוע קריאת התורה ומודיעים זה לזה ונראה בעיני שכשם שש"צ אומר בתפילתו כך כל יתיד ויחיד מזכיר בתפלת המוספים כשמתפלל כל אחד תפילתו בלחש שכך היא תפלת היחידים כמו תפלת השליח צבור כמבואר בקונטרס הראיות:

וכתב הטור בשם אביו הא דאמרי' לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו היינו דווקא כשמסיים כל הברכה ואז חוזר לראש התפילה אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה יאמר במקום שנזכר וכתב אבי"ה אם שכת להזכיר עד שסיים מתיה המתים ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש א"צ לחזור אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה וכן בשאלה אם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומר ותן טל ואח"כ תקע וכן ביעלה אם לא פתח במודים אומר יעלה ויבא ואח"כ מודים ואין צריך לחזור: