שלטי הגיבורים על סוכה כב:

מיי' כ' שצריך לקדש מעומד כדי שיברך קודם עשיית המצוה וכתב הרא"ש א"כ לדבריו היה לו לקדש קודם שיכנס בה שמיד בכניסתו הוא עושה המצוה אלא כיון שמצות סוכה היא האכילה והטיול אף אם מברך לאחר שישב מקרי שפיר קודם עשיה שהמצוה נמשכת כל זמן האכילה וכל זמן ששוהה בסוכה ופי' בסוכות תשבו תתעכבו כמו וישב העם בקדש וכן כתב מר צמח גאון אע"פ שמשנכנס לה צריך לברך כיון שאין לה קבע אלא בישיבה בסעודה ויש קידוש היום וסעודה לפניו סודרן על הכוס וה"ר מאיר מרוטנבור"ק היה מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא אפי' בחול משום דתניא נכנס לישב בה מברך הלכך ראוי שתקדים ברכה זו לברכת המוציא מיד אחר הישיבה והרא"ש ז"ל כתב העולם לא נהגו כן כי רגילים כל העם שאין מברכין על הסוכה אם נכנס לטיול ולשינה אלא בשעת אכילה הלכך ראוי לברך תחלה ברכת המוציא קודם שהתחיל הסעודה ואח"כ מברך על הסוכה: לשון ריא"ז בליל יו"ט הראשון מותר לסדר הברכות הללו על הכוס של קידוש ומברך בתחלה על היין ואח"כ על היום ואח"כ לישב בסוכה ואח"כ שהחיינו ואם בירך בכניסתו לישב בסוכה ושהחיינו כשבא לקדש על הכוס מברך עוד שהחיינו בעבור יום ור"מ אומר שצריך לברך לישב בסוכה קודם שישב ול"נ שאין חילוק בין יושב לעומד ואם רצה לברך אחר שישב יברך וענין זה כולו בפרק לולב וערבה:

והקידוש של ליל ב' אומר קידוש וזמן אחריו מיד ואח"כ סוכה דזמן לא קאי אלא אקידוש ולא אסוכה דאף אם יום ראשון חול יצא בזמן דסוכה הלכך צריך שלא להפסיק בסוכה בין קידוש לזמן וב"ה כתב שאף בליל שני י"ל זמן באחרונה כמו יקנה"ז אע"פ שהזמן אינו חוזר על ההבדלה והרא"ש הסכים לסברא ראשונה:

וכתב ה"ר פרץ שאם חל יו"ט האחרון של חג בא' בשבת שאסור אף בט' אע"ג דקי"ל שמותר בט' היינו בשאר הימים אבל הכא אסור משום הכנה דכיון דשבת לפניו אין שבת מכינה ליו"ט ולא נהירא להרא"ש דלא שייך ביה הכנה וכן נוהגים בו היתר:

כ' הרא"ש אמרי' בגמ' א"ר יוחנן אתרוג בז' אסור בח' מותר סוכה אפי' בח' אסורה ור"ל אמר אתרוג אפי' בז' מותר א"ל רב פפא לאביי לר"י מ"ש סוכה מ"ש אתרוג א"ל סוכה דחזי לבין השמשות דאי מיתרמי ליה סעודתא בעי למיתב בגווה ומיכל איתקצאי לביה"ש ומיגו דאיתקצאי לביה"ש איתקצאי לכולי יומא דח' אתרוג דלא חזי לביה"ש ולא איתקצאי לביה"ש לא איתקצאי נמי ליומא דח' וא"ת אתרוג נמי ממ"נ ביה"ש אסור דשמא יום הוא וכיון דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי נמי לכל היום וי"ל דבכה"ג לא שייך למימר מיגו דאיתקצאי לביה"ש כיון שלא נאסר ביה"ש אלא מחמת ספק יומא שעבר וכן נמי אמרי' הפריש ז' אתרוגים לז' ימי החג כל א' יוצא בו ואוכלו למחר ואע"ג דאיתקצאי ביה"ש מחמת ספק יום שעבר וה"נ אמרי' בפ"ק דיו"ט גבי שבת ויו"ט דאמר רב נולדה בזה אסורה בזה ומפרש טעמא משום הכנה ולא שייך למימר משום מיגו דאיתקצאי לביה"ש אע"ג דכר"י ס"ל דאית ליה מוקצה וכן שני י"ט של גליות דנולדה בזה מותרת בזה וכן בפ' בכל מערבין גבי לגין טבול יום שמילאוה מן החבית של מעשר טבל ואמר ה"ז תרומת מעשר לכשתחשך דבריו קיימין ואם אמר ערבו לי בה לא אמר כלום משום דסוף היום קונה עירוב או משום דבעינן סעודה הראויה מבעו"י הא אי תחלת היום קונה עירוב או אי לא בעינן סעודה הראויה מבעו"י הוי עירוב ולא אמרי' דלאו ראויה בשבת הוא מיגו דאיתקצאי ביה"ש כיון דלא איתקצאי אלא מחמת יום שעבר ולא דמי לסוכה דאמרי' משום דאי מיתרמי ליה סעודתא ביה"ש דאע"ג דלא מיחייב למיכל ביה אלא משום ספק יום שעבר דילמא יום הוא מ"מ מיחייב למיכל בה מאיזה טעמא שיהא וצריך לעשות מעשה ביה"ש לאכול בה ולוי דאסר אתרוג אף בח' ופירש"י מיגו דאיתקצאי ביה"ש דח' משום דספק יום ז' איתקצאי לכולי יומא וא"א לומר כן שהוכחתי כבר דליכא מאן דאית ליה סברא זו אלא היינו טעמא דגזר אתרוג אטו סוכה וא"ת הא דאמרי' בשמעתין גבי אתרוג לדידן דאית לן תרי יומי ח' ספק ז' אסור ואמאי אסור דהא לא נטלינן ליה אלא ע"כ משום דהואיל דאיתקצאי ביה"ש מחמת יום שעבר וי"ל דשאני התם דאם יבא אליהו ויאמר דעברוה לאלול הוי שמיני שביעי וכן אי מקלע שבת במוצאי יו"ט אחרון של חג נוהגין שלא להסתפק מנויי סוכה עד מוצ"ש ונראה דשרי בשבת משום דאיתקצאי ביה"ש לא אסרינן ליה כדפי' ואי משום שבת ויו"ט קדושה אחת היא האמר רב בפ"ק דיו"ט הלכה כד' זקנים ואליבא דר"א דאמר שתי קדושות הן וגם משום הכנה ליכא למיסר דמה הכנה יש כאן: