שלטי הגיבורים על סוכה כב.

כ' גאון שיעור חיבוט ב' פעמים בתפלת מוסף של יום לפי שבתפלת התמיד אנו נוטלין הלולב ובתפלת המוסף של היום ההוא אנו נוטלין הערבה בפ"ע ורש"י פי' חבוט לשון נענוע ומיי' כתב חובט בה על הקרקע או על הכלי ב' או ג' פעמים וכ"כ הרי"ץ גיאות:

ב"ה כתב הא דלא בריך ר"א משום דיחיד הוא ויחיד אינו קובע ברכה לעצמו אבל צבור ודאי מברכין ורב שמואל בן חפני פסק כר' יוחנן והרא"ש ז"ל כתב ונהגו כרי"ף וכתב סמ"ג ומקשה ר"י אלא מעתה בהלל דר"ת ובקידושא דיו"ט שני לא יברך והשיב דגבי ערב' מנהג היה שלא לברך: לשון ריא"ז וערבה זו אינם מד"ת ולא מד"ס אלא מנהג שהנהיגו אותנו הנביאים האחרונים אנכה"ג ואין מברכין עליה שאין מברכין על המנהג אלא מנענע בה בלבד:

כתב הטור ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אפי' אם הגביה אותה ב' פעמים א' לשם לולב וא' לשם ערבה ורב נחמן אומר אדם יוצא י"ח בערבה שבלולב אם הגביה אותה ב"פ ופסק מיי' דאין אדם יוצא בה ואבי"ה פסק שיוצא בה ולזה הסכים הרא"ש וסמ"ג פסק בשם בה"ג דיוצא אדם י"ח בערבה שבלולב וא"צ ערבה אחרת ופליג עם רבינו:

וכתב רב האי שמכוער הדבר עלה א' בבד א': לשון ריא"ז ערבה זו אינה ניטלת אלא בפ"ע ואין אדם יוצא י"ח בערבה שבלולב ושיעורה אפי' עלה א' בבד א'.

ולענין זמן ביו"ט שני נחלקו בו הרב שלמה בר שמשון כתב שאין לאומרו דממ"נ יצא בזמן שאמר בראשון אף אם הוא חול דלא גרע מאילו אמרו בשעת עשיה שיצא ול"ד לזמן דקידוש שאומרים בליל ב' שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל הסוכה וכן כתבו רש"י ור"י וי"א שצריך לאומרו משום שלא קבעו זמן אלא בשעת עשיה או בשעת נטילה ואם היה אתמול חול א"כ לא היה לא שעת עשיה ולא שעת נטילה הלכך לא יצא בזמן של אתמול והרא"ש הסכים לסברא הראשונה:

סמ"ג כתב בשם ר"י שברכת לישב בסוכה שבסעודה פוטרת כל טיול ושינה שמסעודה לסעודה ורבינו כתב שכל שעה שנכנס לישב בה מברך לישב בסוכה וכ"כ בה"ג וכן כתבו הגאונים כרבינו שצריך לברך בכל פעם ופעם ור"ת פי' כיון שעיקר קביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא האכילה פוטר כל הדברים אפי' השינה שהיא חמורה מהאכילה שהרי אוכלין עראי חוצה לה ואין ישנים עראי חוצה לה אפ"ה כיון שהאכילה עיקר פוטרה השאר: לשון ריא"ז ובכל פעם שנכנס בה לאכול מברך אקב"ו לישב בסוכה כדרך שמברך על התפילין כל שעה שמניחן ואפי' כמה פעמים ביום: