שלטי הגיבורים על שבת סז:

לדברי רבינו אסור לגבל המורסן אע"פ שאינו ראוי לגיבול אבל נותנין מים ע"ג מורסן ומוליך בו התרווד שתי וערב ולא ימרס בידו גם לא יסבב התרווד בידו סביב סביב שלא יראה כלש ואם לא נתערב שפיר ע"י הולכת התרווד שתי וערב מנערו מכלי אל כלי עד שיתערב ונותן לפני התרנגולים או השוורים וכן הוא דעת סמ"ג פרק כ"א מהל' שבת והטור א"ח סי' שכ"ד והרא"ש וסמ"ג לאוין ס"ה והגהות מיי' בשם בעל התרומה כתבו דגם אסור ליתן מים במורסן בשבת דנתינת המים היא גיבו לו ולא שרי אלא להוליך בו המקל שתי וערב אחר שנתן המים כבר מע"ש גם כתבו דאם אינו מתערב שפיר דאין לנערו מכלי אל כלי כדי שיתערב אלא מנענע הכלי היטב כדי שיתערב היטב בתוך אותו הכלי הראשון והתוס' כתבו שיכול לנער מכלי אל כלי אחר כדי שיתערב ומדברי הרמב"ן שהביא הר"ן שם משמע דדוקא לשוורים שרי לגבל בכה"ג היינו בנתינת המים בלבד עם הולכת שתי וערב אבל לתרנגולין בכל ענין אסור כך הבין הר"ן דבריו והשיג עליו:

לרש"י מותר ליטול מאכל מלפני בהמה ולתת לחברתה ויכול לתת אפי' כור ואפילו כוריים לפני בהמה אחת וכן הוא פי' הטור א"ח סי' שכ"ד ומיי' פרק י' דיכול לערב המורסן שתי וערב בכלי א' ומחלק אותו בכלים ונותן לפני כל בהמה ובהמה ומערב בכלי אחד אפילו כור או כוריים והתוס' פי' יכול לנער מכלי אל כלי אפילו כור ואפילו כוריים:

הרמב"ן כתב והביא דבריו הר"ן דהלכה כר"ש לגבי רבי יהודה בכולהו דינין דשבת והלכך מלאכה שאצ"ל פטור עליה ורבו עליו החולקים ומיי' ס"ל כר' יהודה דמלאכה שאצ"ל חייב עליה והרא"ש מוכיח מכח ההלכה דאין חילוק בין שבת לי"ט ומשמע דס"ל הלכה כר"ש גם בדין י"ט ויש חולקים הרבה כאשר יתבאר לקמן בס"ד: