שבת סז:
Shabbos 67b (Shabbat 67b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →הָאוֹמֵר גַּד גַּדִּי וּסְנוּק לָא אַשְׁכִּי וּבוּשְׁכִּי יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר גַּד אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן
הוּא בִּשְׁמָהּ וְהִיא בִּשְׁמוֹ יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי דּוּנוּ דַּנַּי יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין דָּן אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן
הָאוֹמֵר לְעוֹרֵב צְרַח וּלְעוֹרֶבְתָּא שְׁרִיקִי וְהַחֲזִירִי לִי זְנָבִיךְ לְטוֹבָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי הָאוֹמֵר שַׁחֲטוּ תַּרְנְגוֹל זֶה שֶׁקָּרָא עַרְבִית וְתַרְנְגוֹלֶת שֶׁקָּרְאָה גַּבְרִית יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי אֶשְׁתֶּה וְאוֹתִיר אֶשְׁתֶּה וְאוֹתִיר יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי הַמְבַקַּעַת בֵּיצִים בַּכּוֹתֶל וְהַטָּח בִּפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי וְהַמֵּגִיס בִּפְנֵי אֶפְרוֹחִים יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי הַמְרַקֶּדֶת וְהַמּוֹנָה שִׁבְעִים וְאֶחָד אֶפְרוֹחִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יָמוּתוּ יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי הַמְרַקֶּדֶת לְכוּתָּח וְהַמְשַׁתֶּקֶת לַעֲדָשִׁים וְהַמְצַוַּוחַת לִגְרִיסִין יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי הַמַּשְׁתֶּנֶת בִּפְנֵי קְדֵירָתָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי אֲבָל נוֹתְנִין קֵיסָם שֶׁל תּוּת וְשִׁבְרֵי זְכוּכִית בִּקְדֵירָה בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל מְהֵרָה וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בְּשִׁבְרֵי זְכוּכִית מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה
תָּנוּ רַבָּנַן נוֹתְנִין בּוּל שֶׁל מֶלַח לְתוֹךְ הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתָּאִיר וְתַדְלִיק וְנוֹתְנִין טִיט וְחַרְסִית תַּחַת הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתַּמְתִּין וְתַדְלִיק
אָמַר רַב זוּטְרָא הַאי מַאן דִּמְכַסֵּי שְׁרָגָא דְּמִשְׁחָא וּמְגַלֵּי נַפְטָא קָעָבַר מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית חַמְרָא וְחַיֵּי לְפוּם רַבָּנַן אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ וְעַל כׇּל כּוֹס וָכוֹס שֶׁהֵבִיא אָמַר חַמְרָא וְחַיֵּי לְפוּם רַבָּנַן חַיֵּי וְחַמְרָא לְפוּם רַבָּנַן וּלְפוּם תַּלְמִידֵיהוֹן
מַתְנִי' כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּשַׁבָּת כׇּל הַשּׁוֹכֵחַ עִיקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת הַיּוֹדֵעַ עִיקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה חַיָּיב עַל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה חַיָּיב עַל כׇּל
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
האומר גד גדי - התמזל מזלי:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
מתני' כלל גדול. כל היודע עיקר שבת חייב על כל שבת ושבת כו' - פי' בקונטרס אע"פ שלא נודע לו בינתים אמרינן ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק שאי אפשר שלא שמע בינתים שאותו יום שבת היה אלא שלא נזכר במלאכות וקשה לה"ר אליעזר דאמר בגמרא (לקמן שבת דף עא.) קצר וטחן כגרוגרת…
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
מתני': היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת. ואמרינן בכריתות בפרק אמרו לו (כריתות טז, ב) דימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק. ופרש"י ז"ל כאן שאי אפשר שלא שמע בינתיים שאותו יום שבת היה. והקשו עליו בתוס' דידיעת היום לא מעלה ולא מוריד…
- ר"ן על שבת Ran on Shabbos
ושוין שבוחשין את השתית. ובגמ' והא אמרת רישא אין גובלין ופרקינן ל"ק הא בעבה הא ברכה כלומר דברכה אפילו תנא קמא מודה שבוחשין בתרווד והיינו גובלין הלכך נקיטינן דבעבה על יד על יד שרי ואפי' לגבל לגמרי וברכה אפי' טובא נמי שרי והוא דמשני:
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
הוּא בִּשְׁמָהּ וְהִיא בִּשְׁמוֹ, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. פירוש בימים הראשונים היו נמצאין במקום בני אדם רוחין ושידים הרבה, והם יודעים שיש כיתות שדים שהם זכרים ואלו אינם נגררין ונדבקין אלא רק עם בני אדם נקבות, ויש כתות שדים שהם נקבות ואלו…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
מתני': היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת. מפורש במס' כריתות בפ' אמרו לו משום דימים שבנתיים הויא ידיעה ופרש"י ז"ל שאי אפשר שלא שמע בנתיים שאותו היום שבת היה ואע"פ שלא נודע לו שחטא שלא היה זכור שעשה בו מלאכה כיון דשגגה ראשונה משום…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
ר' יודא אומר גד אינו אלא לשון ע"ז כו' פרש"י ע"ז ממש וחייב משום קורא בשם ע"ז עכ"ל ולפי זה פליג ר"י את"ק דאמר דאין בו אלא משום דרכי אמורי והוא מזל בעלמא אבל מפרש"י בספר ישעיה דר"י לפרש דברי ת"ק אתא שם ע"ז העשויה ע"ש המ"ל וק"ל:
- חידושי חתם סופר על שבת Chidushei Chatam Sofer on Shabbos
כלל גדול אמרו בשבת וכו'. פשטיות דבר כלל גדול הוא שהתנא נותן גדר וכלל לכל עניני שבת משא"כ כלל אחר הוא נוגע רק למלאכה אחת ממלאכת שבת והוא כל שכשר להצניע וכו' שהוא גדר ושיעור למלאכת ההוצאה לכן תנן גבי הראשון גדול משא"כ בכלל אחר. וכן יוצדק במעשר שהכלל הראשון הי'…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
תוספות בד"ה כל היודע כו' דהא בזדון שבת קצר וטחן אפ"ה לא הוה ידיעה וחשיב העלם א' כיון שלא נודע כו' עכ"ל הגם לכאורה שיש לחלק דהתם אע"פ שידע שאותו יום שבת הוא לא מקרי ידיעה כיון דשגג במלאכה משא"כ הכא שהיה זדון מלאכה וגם ידע עתה שאותו יום שבת הוא אלא שלא נזכר…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
גמ' בכותל בפני האפרוחים וגו' דרכי האמורי אבל נותנין כו' כצ"ל:
- הגהות חוות יאיר על שבת Hagahot Chavot Yair on Shabbos
נ"ב ע"ל לעיל ברי"ף ס"פ ראשון:
- המאור הקטן על שבת HaMaor HaKatan on Shabbos
[דף קנו ע"א] וזה שכתב הרי"ף דכתיב אפנקסיה דזעירי מהו לגבל ואמר לי אסור לא קי"ל הכי דשמעתיה כרבי אזלא ופליג עליה דרבי יוסי ברבי יהודה וקי"ל כוותיה דגיבול שתית ע"י שינוי מותר אפילו בעבה ושמא לא כתבה הרי"ף ז"ל ללמוד ממנו איסור גיבול אלא ללמוד ממנה היתר פירוק…
…and 10 more meforshim, listed on the sefer page.