שלטי הגיבורים על שבת סד.

סמ"ג לאוין ס"ה כתב דיכול אדם לומר לנכרי בחול מדוע לא עשית כך וכך בשבת שעבר אע"פ שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנו בשבת הבאה משמע דרמיזה בחול לצורך שבת שרי והטור א"ח סי' ש"ז כתב להחמיר מיהו הרמיזה בשבת עצמו לצורך השבת עצמו נראה דלכ"ע אסור ולעיל כתבתי המחלוקת אם אמירה לנכרי מותרת בשבות דרבנן או לאו: לשון ריא"ז אבל אומר אדם הנראה בעיניך שתעמוד עמי לערב שמודיעו שצריך לשוכרו למ"ש לפעולתו:

לדעתי כי לא דק שמואל המגיה אלא ודאי גרסינן הכא שבת ושבת איצטריכא ליה דאילו בחול מותר ללכת לטרטייאות אע"ג דבפ"ק דמס' ע"ז אמרינן אשרי האיש זה שלא הלך בטרטייאות ובקרקסיאות מפני שהן מושב לצים בהנהו הוא דאסור ללכת בחול אבל בטרטייאות דהכא שרי ללכת שהן מקומות שנאספים שם לוועד וליעץ יחד על עסקי צבור והמדינה לשון התלמוד וגם פי' רש"י דהכא ודפ"ק דע"ז הכי מוכח דהתם במס' ע"ז פי' טרטייאות פלטין שנאספין שם לצחוק וליצנות משום דהתם התלמוד דורש הפסוק על עסקי לצנות אבל הכא בתלמוד מיירי על עסקי רבים פרש"י טרטייאות פלטין שנאספין שם לבית הועד וכן לפי' נמי בפ"ק דכתובות כי לפי הענין יש לפרש מלת טרטייאות כמו שכתבו התוס' פ"ק דמגילה דף ו' בד"ה טרטייאות ע"ש באורך ותמצא באר היטב דהכא גרסי' שבת ושמואל המגיה כאן לא דק:

לשון ריא"ז ונראה בעיני שאפילו לפסוק כך וכך מותר כגון לפסוק עם רבו של תינוק או לפסוק עם קוברי המת שלא נאסר להשכיר פועלים משום ממצוא חפצך ודבר דבר אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה הותר הדבר כמבואר בקונטר' הראיו':

לשון ריא"ז אסור לאדם שיעשה חפציו במ"ש קודם שיבדיל ונרא' בעיני שאפי' חפצים האסורים מד"ס אסורים כמבואר בקונטר' הראיות: