שלטי הגיבורים על שבת סג:

לדברי רבינו ואשר"י וטוא"ח סי' ש"ז אפי' הוא חקוק אבל הוא בטבלא ופנקס אסור לקרותו דכיון דחקוק ע"ג דבר המטלטל מיחלף בשטרי הדיוטות ואתי למטעי ולשאר פוסקים כשהכתב חקוק אפילו הוא ע"ג טבלא ופנקס שרי לקרותו דחקיקה בכתיבה לא מיחלף וליכא למיחש שמא יקרא בשטרי הדיוטות וכשאסרו לקרות בכתב כתוב בדיו או חקוק איכא פלוגתא אם דוקא האיסור לקרות בפיו ולהסתכל שרי או אפילו להסתכל נמי אסור ותוס' כתבו דדוקא לקרות בפה אסור אבל להסתכל ולחשוב בלבו שרי דבזה איכא היכרא ורבינו אשר הביא דברי רבינו יונה לאסור בכל ענין וכ"כ הטור א"ח סי' ש"ז:

רבינו ומיי' פרק כ"ב מהל' שבת והרא"ש וטוא"ח סי' ש"ב וסמ"ג לאוין ס"ה והר"ן כולהו שוו דבמראה של זכוכית שרי להסתכל בה בין קבועה בין אינה קבועה בכותל ורבינו משה ברבי יוסף והר"ז הלוי אסרו להסתכל גם במראה של זכוכית בשבת בכל ענין אלא שהר"ז מצא זכות לנשים שמסתכלות במראה של זכוכית בשבת כאשר הביא הר"ן דבריו מיהו נראה מקצת המפרשים דלא התירו להסתכל במראה של זכוכית אלא לנשים או לאנשים הקרובים למלכות שגם בחול לדידהו שרי להסתכל במראה אבל באנשים האחרים אסור דגם בחול אסור וכ"כ בהגהות מיי' פרק כ"ב מהל' שבת והר"ן וי"א דלא אסרו בחול לאנשים להסתכל במראה אלא כשבא ללקט לבנות מתוך שחורות ולא בענין אחר ולפי זה קצת נראה דבשבת גם לאיש שרי להסתכל במראה של זכוכית למאן דשרי לאשה ובדיני חוקות הנכרים יתבאר זה בארוכה בס"ד:

מיי' פ' כ"ג מהל' שבת וסמ"ג לאוין ס"ה כתבו דעם בניו ובני ביתו שרי להפיס אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה דכיון דליכא למיחש משום מקח וממכר דהכל הוא של בעל הבית גם כן ליכא למיחש לקפידא שאין מקפידין וגם ליכא למיחש לגזל אפילו תימא דאיכא בשחוק קוביא גזל דהכא הכל הוי של בעל הבית ישרי להטעימן טעם קוביא ועוד י"ל דליכא למיחש לגזל דמיירי שהמעות הם על הדף דליכא אסמכתא ובזה יתיישבו דברי מיי' וסמ"ג דלא תקשי דידהו אדידהו כי מיי' פ"ו מה' גזלה כתב דאיכא בשחוק קוביא משום גזל וכן סמ"ג בעשין סי' ע"ג והכא משמע דליכא בשחוק משום גזל איכא לתרוצי כדתריצנא דהתם מיירי עם אחר שאינו עם בניו ובני ביתו ואי נמי דליכא המעות על הדף דאיכא אסמכתא והכא מיירי עם בניו ועם בני ביתו ואי נמי דאיכא מעות על הדף ולפי דברי הטוא"ח סי' שמ"ב משמע דאם המנות אינן שוות אלא דאיכא מנה גדולה כנגד מנה קטנה אסור לשחוק אפילו עם בניו ועם בני ביתו כי אע"פ דליכא למיחש למקח ולממכר איכא איסורא משום גזל וכגון שהמעות אינן על הדף דבענין אחר הא כתב הטור ח"מ סי' ל"ד וסי' ש"ע דליכא איסור בשחוק קוביא ולפי' רבינו ולפי' הר"ן משמע דעם בניו ובני ביתו אפי' מנה גדולה כנגד מנה קטנה שרי ובאמת כי דברי הטור מאוד נבוכים דהיאך יהיה אסור להפיס עם בניו ובני ביתו מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום גזל ובה' גזל נדבר עוד בזה בס"ד: לשון ריא"ז ומנה גדולה כנגד קטנה אפילו בחול אסור להפיס עם אחר שנראה כמשחק בקוביא וחומד ליטול ממון חבירו: