שלטי הגיבורים על שבת סג.

מיי' פ"ד מהל' יו"ט והטוא"ח סי' תקכ"ה פסקו דניתנה ליתבע וכן נוטה דעת רבינו והתוס' ורוב הפוסקים והלואת יום טוב שני של גליות הרשב"א פסק דניתנה ליתבע והר"ן כתב דאם לא ניתנה ליתבע הלואת יום ראשון גם לא ניתנה ליתבע הלואת יו"ט שני דלדידן שניהם שוים ומה שכתב הטור בשם רבינו דפסק כרבא אף על פי שבחבורו לא הוזכר דבר זה להדיא לשני טעמים האחד לפי שהרא"ש מביא דברי רבינו ובסוף דבריו כ' דהלכה כרבא דבתראה איהו דאיהו גריס רבא ולא רבה ועוד דהא קי"ל בפ' משילין מן הירושלמי דכל קנין שנעשה ביו"ט או בשבת דמועיל הוא וכ"כ רבינו שם ואי הוה קי"ל דלא ניתנה ליתבע נמצא דגזרינן על מעשה יו"ט שלא יהיה לו קיום בב"ד ובאמת כי צ"ע במאי תלוי פלוגתייהו בהלואת יו"ט אם ניתנה ליתבע או לא ולקמן נאריך בזה בס"ד: לשון ריא"ז אם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו משכון ועושה עמו חשבון לאחר שבת כמה יין ושמן חייב לו ונותן לו או הן או דמיהם לפי מה שהיה רצונם אם לא הניח אצלו משכון יכול לתובעו בב"ד שהרי הוא ככל חוב שניתן לתבוע בבית דין כדברי מז"ה ויש פוסקין שלא ניתן חוב זה של יו"ט ליתבע בב"ד שמא יבא לכתוב חובו ביו"ט וכן נראה בעיני כמבואר בקונטרס הראיות:

מיי' בפי' המשניות כ' שהוא אגרות שלום וכ"כ רש"י פ' כל כתבי ואע"פ דהכא פרק שואל פי' שהן שטרי מקח וממכר לאו משום דפליג על דבריו דפרק כל כתבי אלא בא להודיענו דתרוייהו הוו במשמעות שטרי הדיוטות ותרוייהו אסירי וכן אסור לקרות בכל ספרי רפואות וחכמות חוץ מפירושי התורה לפי דברי מיי' בפירוש המשניות ולדידהו יהיה אסור לקרות שום אגרת בשבת אפי' באה לו מע"ש ואפילו יודע שכתוב בה דברים שמותרים לדבר בהם בשבת כגון תינוק ללמדו ספר ואומנות ותינוקות ליארס כך כתב א"ז מיהו נראה דאם כתוב בהם פסקים ודינין ופירושי התורה דמותר לקרות בהם אליבא דכ"ע אם הובאו מע"ש ובתוס' כתבו דדוקא שטרי מקח וממכר הוא דאסור לקרות בהם כי כך הוא פירוש שטרי הדיוטות וכל דדמי להן שיש בהן צורך כגון מנין אורחין ופרפראות מתוך הכתב דדמי לשטרי מקח וממכר אבל אגרות הרשות נראה מדבריהם דשרי לקרותם בשבת והרא"ש כתב דגם אגרות הרשות אסור מדאסרינן לקרות כתב המהלך תחת הצורה וכ"כ רבינו יונה וכן הוא דעת הטור א"ח סי' ש"ז והוא הדין דאסור להסתכל בעיון בעלמא למאן דאסר כדכתיב לעיל וראבי"ה התיר בכל ענין ואפי' הובאו בשבת מחוץ לתחום ור"ת התיר ג"כ אם אינו יודע מה שכתוב בהן ובלבד שלא יהיה דוקא השטר מקח וממכר וכן רבינו ברוך התיר לקרות בהן ובלבד שלא יגע בו הישראל כשבא מחוץ לתחום ולעיל פ' כל כתבי הארכתי ורשב"א התיר לקרות בספרי חכמות ורפואות דלא מיחלף בשטרי הדיוטות: