שלטי הגיבורים על שבת סא:

לפי' רש"י ל"ש אם היא שלמה ל"ש אם היא עשויה מחתיכות בכל ענין שרי לשבור אותה כדי להוציא ממנה היין או הגרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי ונ"ל טעמו דכיון דלדידיה אין בנין וסתירה בכלים ואפי' אי הוא עביד כלי בשבירתו בכוונה לא היה איסור אלא מדרבנן דהא שלא כדרכו היה עושה הלכך כי לא מכוין שרי אפי' מדרבנן ומיהו צריך שיהא הכלי קטן שלא יחזיק מ' סאה כולו אבל אם היה הכלי גדול דגם לדידן שייך בנין וסתירה בהו כדמוכח בר"ן שם פשיטא שהוא אסור לשבר אותה ולפ"ז צ"ל דהא דפי' רש"י גבי מאן דעביד חביתא בשבת פרק כלל גדול דאינו חייב משום בונה דליכא בנין וסתירה בכלים מיירי בכלים קטנים ובירושלמי שהביאו התוספות משמע כפי' רש"י והתוספות והרא"ש וטוא"ח סי' שי"ד ס"ל דדוקא במוסתקי דהיינו עשוי משברי כלים הוא דשרי לחתוך אותה אבל כשהיא שלמה אסור וכן נראה דעת מיי' פכ"ג מהל' שבת וסמ"ג לאוין ס"ה ואע"פ שלא הזכיר דבר זה להדיא דהרי ס"ל דיש בנין וסתירה בכלים כמו שכתב מיי' פ"י מה' שבת גבי האי מאן דעביד חביתא והכי מוכח בפכ"ב מהלכות שבת דס"ל כפי' התוספות והכי כתב סמ"ג כתוספות א"כ ס"ל נמי דדוקא בכלי עשוי משברי כלים הוא דשרי לחתוך אותו אבל כשהוא שלם אסור בכל ענין ואם הכלי תתוך וקשור בפותחת של עץ או מתכת איכ' פלוגתא והוא כי נראה לי לפי דעת רש"י שאמרנו אם הכלי הוא קטן ואפי' שלם ויש לו פותחת של עץ או מתכת ואבד המפתח ויש בכלי אוכלין הצריכין לו לשבת שרי להפקיע ולשבור הפותחת כרצונו דהרי לדידיה אין בנין וסתירה בכלים קטנים ואפילו אי חשבינן ליה לפותחת ככלי עצמו שרי לשבור אותה וכ"ש לדידיה דס"ל בפ' בכל מערבין דף ל"ה דשבירת פותחת לא הוי ממש כשבירת כלי מיהו אם הכלי גדול דגם לדידיה שייך בכה"ג בנין וסתירה נראה דיש להוכיח דג"כ יכול לשבור הפותחת של ען או של מתכת דהא ס"ל דאין שבירת הפותחת סותר בנין ממש אלא פתיחת דלת בעלמא הוא והכי כתב הרא"ם שאם נאבד מפתח התיבה והוא צריך לפותחה לצורך השבת ישברנה לכתחלה ואין בדבר חשש איסור והאריך בראיות בהגהות מיי' פ' כ"ג מהל' שבת והתוס' כתבו דדוקא בקשר של חבל הוא דמפקיע וחותך דאינו עושה שבירה בכלי אבל בפותחת של עץ ומתכת אסור בכל ענין וכן נראה דעת סמ"ג לאוין ס"ה שמביא דעת רבינו שמשון באחרונה והכי כ' המרדכי והרא"ש והטור א"ח סימן שי"ד מביא דעת רבינו פרץ מסכים לאסור ע"י ישראל וע"י נכרי יש להקל ועוד כתב בשם רבינו פרץ היתדות שנועלין בהן אסור להתירן דהוי בנין גמור ונ"ל פירוש לדבריו דיתדות שנועלין רצה לומר יתדות שתוחבין בכסוי התיבה ובדופנותיה יחד להדביק הכסוי עם הדפנות שא"א לפתוח התיבה אם לא בהסרת היתדות דאותו אסור לפי שאותה התחיבה וההסרה דומה ממש לבנין והרר"י מקינון מתיר ובחותמות כלים שבקרקע יתבאר בס"ד:

לשון ריא"ז קנה שבנקב אם נפל משם מותר להחזירו אפילו אם לא הונח שם מעולם אם היה חתוך ומתוקן מבעו"י כראוי מותר להניחו בנקב החבית בשבת אבל אם לא היה מתוקן כל צרכו וצריך לתקנו בשבת לתת עליו נעורת פשתן ה"ז אסור כמבואר בקונטרס הראיות:

הרא"ש והטוא"ח סי' שי"ד נתנו טעם לאיסור שמא יקטום העלה מן הענף ואיכא משום מתקן מנא והלכך כי הוי כבר קטומה שרי לתת בנקב החבית דלא גזרינן עליה שמא יעשה מרזב בתחלה ולפי דעתי כי כן הוא דעת רבינו דמסתמא הלכה כרב אשי דאיהו בתראה ומיי' פכ"ג מהל' שבת וסמ"ג לאוין ס"ה כתבו טעם האיסור גזרה שמא יעשה מרזב והלכך אפילו היא קטומה כיון דעביד בעלה מעשה אסור והר"ר פורת פי' דגזרינן שמא יעשה מרזב לגגו דמשמע מדבריו דבכל ענין אסור לעשות מרזב לקילוח כלל בשבת והיינו הדין כדברי מיי' וסמ"ג: