שלטי הגיבורים על שבת ה:

הר"ר יוסף פי' דשחורה היא הכינה ולבן הוא הפרעוש ור"ת פי' איפכא והרשב"א והרמב"ן כתבו דפרעוש הוא מין שפרה ורבה אבל שחורה זו הקופצת הנקרא אלברוג כיון שאינה פרה ורבה מותר בין לצוד בין להרוג דבכלל מאכולת הוא וכן כתב הרשב"א ונהגו העולם כר"ת אמנם הנשים שהורגות אותם סומכות על דברי הרמב"ן והרשב"א והנח להם מכיון שיש להם על מה שיסמכו:

טור וכשמבקש עליו רחמים בפניו יכול לבקש בכל לשון ושלא בפניו לא יבקש אלא בלה"ק כשאר תפלות יחיד ויכלול אותו עם חולי ישראל שיאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל:

אם אותו שעמו אינו יודע לקרות סמ"ג לאוין ס"ה ומרדכי שם ובשם ספר התרומה כתבו שאינו מועיל ויש מי שמתירין לקרות כל עוד שיש אחר או אשתו עמו בין יודע לקרות אותו האחר בין אינו יודע וכ' טא"ח סימן ער"ה דהכי מסתברא להיתרא ובדין אדם חשוב אם יוכל לקרות לבדו מסופקני אי פליגי ביה או לאו כי רבינו והרא"ש והטור כתבו להיתרא ומיי' וסמ"ג לא הביאו זה בפסקיהם: לשון ריא"ז היו קורין לאור המדורה אפי' היו י' קורין בענין אחד אסורין שכל אחד קרוב ליגע בעץ הסמוך לו ואין חבירו מרגיש בו ואדם חשוב שאין דרכו להטות אפי' בחול ושמשיו עושין לו חפציו הרי זה מותר לקרות בשבת לאור הנר ואע"פ שקורא הוא לבדו:

לפי גירסת רש"י בשל נפט הכל מותר כדאמרן ובשל שמן שמש קבוע אסור שאינו קבוע מותר אם עשה מעצמו ואין מורים לו כן ולגר' מיי' פ"ה מהלכות שבת שמש שאינו קבוע אסור בכל ענין ל"ש הנר של שמן או של נפט ואם הוא קבוע בנפט שרי ומורין כן בדמשחא שרי ואין מורין כן אלא אם הוא עושה מעצמו מניחין אותו: לשון ריא"ז אבל המורה ומז"ה מהפכים לאסור בשמש קבוע ולהתיר בשמש שאינו קבוע ודברי רבינו יצחק עיקר כמבואר בקונטרס הראיות:

וי"א כי התינוקות יכולים לקרות לאור הנר אפי' אין שם רבן מפני שאימת רבן עליהם אפילו איננו שם וזהו דעת הרשב"א אבל שאר הפוסקים לא כתבו כן אלא אוסרים אא"כ רבן עמהם ואם יש לומר הפיוטים והמעריבים בלילי יו"ט שחל להיות בשבת לאור הנר אפילו בצבור איכא פלוגתא ספר התרומה וסמ"ג אוסרין ויש מתירין: לשון ריא"ז התינוקות קורין לאור הנר בפני רבן לפי שאימת רבן עליהן ולא יבאו להטות אבל רבן לא יקרא לעצמו:

לשון ריא"ז וכן לא יאכל אדם עם אשתו נדה מפני הרגל עבירה והמורה אוסר לאכול עמה בקערה אחת ומז"ה אוסר אפי' בשולחן אחד וכבר ביארתי טעמו בקונטרס הראיות ונראה בעיני שכן ראוי לומר במי שחשוד על האסורים שאסור לאכול עמו אפילו דברים של היתר שמא יהא רגיל אצלו ויאכילנו דברים האסורים כמבואר בקונטרס הראיות: