שלטי הגיבורים על שבת נח.

סמ"ג לאוין ס"ה וספר התרומה והמרדכי כתבו דכל מה דשרי לערב משקה בחרדל ובשום דוקא שנתנו המשקה בתוכו מבעו"י ואינו חסר כי אם העירוב אבל בשבת אסור לתת משקה בחרדל ובשום שכתשן מבעו"י ורבי' ומיי' פכ"ב מהלכות שבת כתבו בסתם להיתרא דמשמע דאפי' בשבת ש"ד לתת לתוכן המשקין וכן כתב הטור א"ח סימן שכ"א והרא"ש להיתרא בכלענין: לשון ריא"ז ומז"ה אומר שהחרדל אסור לתת לתוכו משקין בשבת אלא צריך ללושו במשקין מערב שבת אבל השום והשחלים שהן מרוסקין מערב שבת מותר לתת בהם משקין בשבת שאינן צריכין לישה כמו החרדל ולי נראה שאין לחלק ביניהם אלא גם השום והשחליים צריך לתת בהן משקין מערב שבת ולא התירו לתת בהן בשבת אלא דבש בחרדל וגריסין בשום לפי המנהג שלהם אבל כולם הם מעורבין במשקין ומערב שבת כמבואר בקונט' הראיות:

לשון ריא"ז עושין יינומלין בשבת והוא דבש יין ופלפלין ומז"ה מתיר אפילו לסננן במסננת ולי נראה שלא הותר אלא לערבן לאוכלן כמות שהן ושמא כך היה מנהגם אבל לטרוף אותן יפה ולסננן כמו שעושין היום [לא] שזה טורח יתר הוא ואומנות גדולה ותקון גדול הוא והרי נאסר לטרוף אפילו בחרדל הנילוש כבר כמבואר בקונטרס הראיות:

ואם היה קנה של גרדי הואיל ותורת כלי עליו מות' לטלטל ולצורך החלוק ואע"פ שכך הוא שיטת התלמוד נראה בעיני שאין הלכה כך אלא הואיל ונתן בו הקנה מבחול הרי הוא מוכן ומותר לטלטלו כמבואר בקונט' הראיות: